במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הן היפוגליקמיה בגיל העמידה והן היפוגליקמיה בגיל מאוחר מלוות בסיכון גבוה כמעט כפליים להתפתחות דמנציה בחולי סוכרת.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע היטב כי היפוגליקמיה חמורה מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה. כעת הם ביקשו לבחון אם הקשר נכון לאירועי היפוגליקמיה בגיל העמידה ובגיל מאוחר. הם התבססו על נתונים ממאגר Population Data BC ויצרו מדגם חולים בגילאי 40 שנים ומעלה עם אבחנה של סוכרת.
במסגרת המחקר נבחן אירוע ראשון של היפוגליקמיה חמורה (אשפוז או פניה לרופא), תוך סיווג גיל האירוע לגיל העמידה (גילאי 45-64 שנים) וגיל מבוגר (65-84 שנים).
החוקרים הוציאו מהמחקר חולים עם אירועי היפוגליקמיה או אבחנה של דמנציה לפני גיל 45 (זרוע גיל העמידה), גיל 65 (זרוע גיל מבוגר) או אבחנה של סוכרת. חולים שנכללו במחקר היו במעקב עד לאבחנה של דמנציה, תמותה, הגירה, או 31 בדצמבר 2018.
מבין 221,863 משתתפים במדגם גיל העמידה, ב-1,793 תועד לראשונה אירוע היפוגליקמיה חמור. לאורך חציון מעקב של 9.14 שנים זוהו 3,117 מקרים של דמנציה, כולל 32 מקרים בקרב חולים עם היפוגליקמיה חמורה בגיל העמידה.
מבין 223,940 משתתפים במדגם הגיל המבוגר, ב-2,446 תועד לראשונה אירוע היפוגליקמיה חמור. לאורך חציון של 6.7 שנים תועדו 15,997 מקרי דמנציה, מהם 158 מקרים בקרב חולים עם היפוגליקמיה חמורה.
שיעורי דמנציה היו גבוהים יותר בקרב חולים עם היפוגליקמיה, בהשוואה לאלו ללא היפוגליקמיה, הן כאשר האירוע הראשון תועד בגיל העמידה (יחס סיכון של 2.85, רווח בר-סמך 95% של 1.72-4.72) והן כאשר תועד בגיל מאוחר (יחס סיכון של 2.83, רווח בר-סמך 95% של 1.83-3.11).
ממצאי המחקר מצביעים על סיכון מוגבר לדמנציה בחולי סוכרת עם אירועי היפוגליקמיה בגיל ביניים או בגיל מאוחר ומדגישים את הצורך במניעת היפוגליקמיה לאורך החיים בחולים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!