במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Research and Clinical Practice מדווחים חוקרים מאיטליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת זמן יושבני והגברת פעילות גופנית לאורך זמן מלווים בשימור תפקוד תאי ביתא בחולים עם סוכרת מסוג 2.
במסגרת מחקר Diabetes and Exercise Study_2, ייעוץ מסודר הוביל לעליה מתונה אך לאור זמן בפעילות גופנית בעצימות בינונית-עד-מאומצת, עם החלפת זמן יושבני לטובת פעילות גופנית בעצימות קלה. כעת השלימו החוקרים ניתוח פוסט-הוק להערכת ההשפעה של ההתערבות על התפקוד המשוער של תאי ביתא ורגישות לאינסולין.
חולים עם סוכרת מסוג 2 חולקו באקראי לחודש של ייעוץ פעם בשנה או לטיפול סטנדרטי למשך שלוש שנים. החוקרים השלימו הערכה של תפקוד תאי ביתא באמצעות HOmeostatic Model Assessment-2 (HOMA-B%), וכן העריכו את הרגישות לאינסולין (HOMA-S%) ותנגודת לאינסולין (HOMA-IR). מדד Disposition Index (או DI) חושב כיחס HOMA-B%/HOMA-IR; וכן תועדה היקף פעילות גופנית בעצימות מתונה-עד-מאומצת, פעילות גופנית בעצימות נמוכה וזמן יושבני באמצעות מד האצה.
מהנתונים עולה כי בקבוצת הביקורת חלה ירידה במדדי HOMA-B% ו-DI, בעוד שבקבוצת ההתערות מדדי HOMA-B% נותרו יציבים ומדדי DI עלו. ההבדלים בין הקבוצות היו מובהקים סטטיסטית כמעט לכלל מדדי הפרשת אינסולין ורגישות לאינסולין.
החוקרים זיהו קורלציה בין שינויים ב-HOMA-B% ו-DI ובין זמן יושבני, פעילות גופנית בעצימות בינונית-עד-מאומצת ופעילות גופנית בעצימות נמוכה. שינויים בזמן יושבני או פעילות בעצימות נמוכה ניבאו שינויים במדדי HOMA-B% להערכת תפקוד תאי ביתא, שינויים בהיקף פעילות גופנית בעצימות בינונית-עד-גבוהה ניבאה שינויים ב-DI, בעוד ששינויים במדד מסת גוף או היקף מותניים ניבאו שינויים בכלל המדדים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על שיפור תפקוד תאי ביתא ורגישות לאינסולין עם הגברת פעילות גופנית והפחתת זמן יושבני בחולים עם סוכרת מסוג 2.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!