בחולים עם אבחנה של דלקת לבלב חדה, גורמים המעלים את הסיכון להתפתחות סוכרת כוללים נזק מקומי, חשיפה לרעלנים ומחלה סיסטמית, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Gastroenterology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה סיבוך הזוכה ליותר ויותר תשומת לב לאחר דלקת לבלב חדה. מחקרים קודמים הצביעו על שיעורי תמותה גבוהים יותר, סיכון מוגבר לסרטן לבלב ודרישה מוגברת לאינסולין בתת-קבוצה זו לעומת חולים עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, המנגנונים המדויקים בבסיס הסיכון לסוכרת על-רקע דלקת לבלב אינם מובנים היטב.
מחקר העוקבה הפרוספקטיבי כלל 723 חולים (גיל ממוצע של 43 שנים; 50% נשים) ללא אבחנה קודמת של סוכרת, אשר אושפזו בשל דלקת לבלב חדה. החוקרים מדווחים כי ב-84.4% מהמקרים הללו, דלקת הלבלב הייתה בדרגה קלה.
לאחר לפחות תשעה חודשי מעקב, החוקרים זיהו סוכרת ב-4.6% מהחולים. מניתוח רב-משתני עלה כי גורמים המנבאים התפתחות סוכרת לאחר דלקת לבלב חדה כללו דלקת לבלב בדרגה בינונית-עד-חמורה (יחס סיכויים של 2.94, רווח בר-סמך 95% של 1.34-6.42), היסטוריה של עישון (יחס סיכויים של 2.17, רווח בר-סמך 95% של 1.02-4.63) ושחמת כבד (יחס סיכויים של 3.23, רווח בר-סמך 95% של 1.02-4.53). הגורם לדלקת לבלב לא ניבא משמעותית את הסיכון להתפתחות סוכרת.
ממצאי המחקר מעידים כי משלב של נזק מקומי, חשיפה לרעלנים ומחלה סיסטמית עשוי לתרום להתפתחות הפרעה בתפקוד אנדוקריני בחולים עם דלקת לבלב חדה. הבנת גורמים אלו עשויה לסייע לרופאים לזהות חולים בסיכון בהם יש מקום לשקול התערבות בשלב מוקדם יותר.
מתוך כנס ה-ACG
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!