במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב III או IV תועד יתרון הישרדות לטיפול במשלב A+AVD (Brentuximab Vedotin עם Doxorubicin, Vinblastine ו-Dacarbazine) בהשוואה לטיפול במשלב ABVD (Doxorubicin, Bleomycin, Vinblastine ו-Dacarbazine).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במחקר קודם שכלל חולים עם מחלת הודג’קין שלא קיבלו טיפול תועד שיפור הישרדות ללא-התקדמות עם טיפול קו-ראשון ב- Brentuximab Vedotin בשילוב עם AVD, בהשוואה למשלב ABVD. ניתוח הביניים הצביע עוד על תועלת אפשרית מבחינת ההישרדות הכוללת וכעת מדווחים החוקרים על הנתונים לאחר חציון מעקב של שש שנים.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 664 חולים לקבלת טיפול במשלב A+AVD ו-670 חולים חולקו לקבלת טיפול במשלב ABVD. תוצא הסיום העיקרי, הישרדות ללא-התקדמות מחלה, דווח בעבר. תוצאי סיום משניים כללו את ההישרדות הכוללת בניתוח לפי כוונה לטפל. עוד בחנו החוקרים את הבטיחות של הטיפול.
לאחר חציון מעקב של 73 חודשים, 39 חולים בזרוע הטיפול במשלב A+AVD ו-64 חולים בזרוע הטיפול במשלב ABVD הלכו לעולמם (יחס סיכון של 0.59, p=0.009). שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר שש שנים עמדו על 93.9% עם משלב A+AVD ועל 89.4% עם משלב ABVD.
משך ההישרדות ללא-התקדמות היה ארוך יותר עם משלב A+AVD, בהשוואה למשלב ABVD (יחס סיכון להתקדמות מחלה או תמותה של 0.68, רווח בר-סמך 95% של 0.53-0.86).
שיעור נמוך יותר של מטופלים בזרוע A+AVD לעומת אלו בזרוע ABVD קיבלו טיפול עוקב, כולל השתלה, ושיעור הממאירויות המשניות היה נמוך יותר בחולים תחת משלב A+AVD (23 לעומת 32 חולים, בהתאמה).
מניעה ראשונית עם G-CSF הומלצה לאחר היארעות מוגברת של חום נויטרופני עם משלב A+AVD. שיעור גבוה יותר של חולים פיתחו נוירופתיה היקפית עם משלב A+AVD לעומת משלב ABVD, אך במרבית החולים בשתי הקבוצות התלונות חלפו או פחתו בחומרתן עד תום תקופת המעקב.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים תחת טיפול במשלב A+AVD לטיפול במחלת הודג’קין בשלב III או IV תועד יתרון הישרדותי בהשוואה למשלב ABVD.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!