תגובה ירודה לטיפול ב-Clopidogrel בחולים עם אי-ספיקת כליות כרונית (מתוך American Journal of Cardiology)

חוקרים מקוריאה מצאו כי אי-ספיקת כליות כרונית מפחיתה את תגובתיות הטסיות ל- Clopidogrel (פלויקס). יתרה מזאת, העלאת מינון Clopidogrel אינה מביאה לשיפור תגובתיות הטסיות בחולים אלו.

במאמר שפורסם ב-American Journal of Cardiology החוקרים מעלים את האפשרות כי המנגנונים לפגיעה בתפקוד הטסיות בחולים עם אי-ספיקת כליות כרונית כוללים עליה בקצב תחלופת טסיות, זמינות ביולוגית ירודה, דוגמת הפרעות בספיגה או במעבר תרופות, והפרעות קרישה.

החוקרים השוו את תגובתיות הטסיות ל- Clopidogrel לאחר צנתור כלילי או התערבות בכלי דם כליליים או פריפריים בחולים עם ובלי אי-ספיקת כליות כרונית. כל החולים בקבוצת החולים עם אי-ספיקת כליות כרונית היו גברים, פרט לשניים. הגיל הממוצע של המשתתפים הללו עמד על כ-60 שנים.

23 החולים עם תפקוד כלייתי תקין טופלו ב- Clopidogrel במינון 75 מ”ג ביום. 36 החולים עם אי-ספיקת כליות כרונית חולקו באקראי לטיפול ב- Clopidogrel במינון 75 מ”ג או 150 מ”ג, ביום.

לאחר ארבעה שבועות, נלקחו דגימות דם להערכת אגרגציה של טסיות.

עיכוב הטסיות הממוצע עמד על 35.2% בקרב אלו עם תפקוד כלייתי תקין, 21.3% באלו עם אי-ספיקת כליות תחת טיפול ב- Clopidogrel במינן 75 מ”ג, ו-23.4% באלו שטופלו ב- Clopidogrel במינון 150 מ”ג (p=0.026). הערכים המקבילים של אגרגציית טסיות במבחני P2Y12 עמדו על 239.9, 308.7 ו-302.7 (p=0.013).

לא תועדו הבדלים מובהקים בין המדדים בשתי קבוצות החולים עם אי-ספיקת כליות כרונית.

החוקרים מציינים כי תפקוד כלייתי ירוד הוא גורם סיכון לתרומבוזיס של תומכנים משחררי-תרופה. הם מדגישים כי עמידות ל- Clopidogrel היא מנגנון אפשרי חשוב לשכיחות הגבוהה של תרומבוזיס של התומכן בחולים עם אי-ספיקת כליות כרונית.

לסיכום, מהממצאים עולה כי יש להשתמש בזהירות בתומכנים משחררי-תרופה בחולים עם אי-ספיקת כליות כרונית. החוקרים מזהירים כי המחקר היה קטן, משתנים אחרים פרט לתגובתיות טסיות לא נחקרו וכי לא ניתן להכליל את התוצאות על נשים.

Am J Cardiol2009;104:1292-1295

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן