התמותה משפעת H1N1 באנגליה נמוכה מזו שנצפתה בפנדמיות קודמות (מתוך BMJ)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-10 בדצמבר 2009 ב-BMJ, עולה כי עד כה שיעורי התמותה משפעת H1N1 באנגליה הם נמוכים מאלו שנצפו בפנדמיות קודמות.

מטרת המחקר הייתה להעריך את שיעורי התמותה משפעת H1N1 באנגליה עד לתחילת חודש נובמבר 2009. החוקרים בדקו נתונים ממערכות דיווח של בתי חולים ושירותי בריאות בקהילה על מנת לזהות את מקרי המוות הקשורים לשפעת H1N1 הפנדמית, ולקחו בחשבון את הערכות מספר מקרי ההדבקה ע”פ קבוצות גיל. בין המדדים שנבדקו ניתן לציין את שיעור התמותה משפעת H1N1, מחלות הרקע, מהלך המחלה ומתן של טיפול אנטי-ויראלי.

מתוצאות המחקר עולה כי בין ה-1 ליוני 2009 ל-8 בנובמבר 2009 דווחו 208 מקרי מוות. 138 מהמקרים נקשרו לשפעת H1N1, ב-56 מקרים נוספים לא נמצאה עדות להדבקה בנגיף, וב-14 המקרים הנותרים טרם התקבלו תוצאות הבדיקה. החוקרים מדווחים כי המספר המוערך של מקרי שפעת H1N1 סימפטומטית בתקופה זו היה 540,000 (טווח 240,000-1,100,000), ולפיכך שיעור התמותה הכולל המוערך היה 26 ל-100,000 מקרים (טווח 11-66 ל-100,000).

החוקרים מוסיפים כי חציון הגיל של החולים שנפטרו היה 39 שנים (טווח 0-88 שנים), וכי שיעור היארעות ההדבקה הנמוך ביותר נמצא בחולים מבוגרים מגיל 65 שנים. עם זאת, שיעור התמותה בקבוצה זו היה הגבוה ביותר (980 ל-100,000 מקרים, טווח 300-3,200 ל-100,000), בעוד ששיעור התמותה הנמוך ביותר נמצא בבני 5-14 שנים (11 ל-100,000 מקרים, טווח 3-36 ל-100,000). החוקרים מציינים כי רוב מקרי המוות התרחשו בחולים עם מחלות רקע, אך 50 מהחולים שנפטרו (36%) לא סבלו מבעיה רפואית אחרת, או שסבלו ממחלת רקע קלה בלבד.

בנוסף נמצא כי ל-78% מהחולים שנפטרו ניתן טיפול אנטי-ויראלי, אך ברוב המקרים הטיפול הוחל לאחר 48 שעות מהופעת התסמינים (חציון, 5 ימים).

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי עד כה שיעורי התמותה משפעת H1N1 הפנדמית הם נמוכים באופן מובהק מאלו שנצפו בפנדמיות הקודמות. הם מסבירים כי בפנדמיה של שנת 1918 נצפה שיעור תמותה של 2-3% ובפנדמיות בשנים 1957 ו-1967 שיעור התמותה עמד על 0.2%, ומציינים כי מאפייני הנגיף ומאפייני האוכלוסייה, כולל תזונה טובה יותר, שיפור בתנאי המגורים ובזמינות שירותי הבריאות וכן התפתחות הרפואה, עשויים להסביר את התמותה הנמוכה יותר שנצפתה בפנדמיה הנוכחית. החוקרים מדגישים כי למרות ששפעת H1N1 הנוכחית נראית פחות קטלנית משנחשב בתחילה, היא עדיין עלולה לגרום למוות, מחלה חמורה ואשפוזים, ולכן עולה החשיבות של חיסון האוכלוסייה ומתן מוקדם של טיפול האנטי-ויראלי במקרים המתאימים.

BMJ 2009;339:b5213

לידיעה ב-NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן