האם עירויי Ketamine הניתנים מחוץ לאשפוז עשויים לסייע בטיפול בתסמונת הכאב הפוסט-טראומטית? (מתוך Pain)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר קטן חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון Pain עולה כי עירויים של קטאמין הניתנים ללא צורך באשפוז עשויים להקל את הכאב החמור של תסמונת כאב מקומי מורכב (Complex regional pain syndrome, CRPS), בעיה כרונית שכיחה לאחר טראומה.

החוקרים מסבירים כי בעוד שהפתופיזיולוגיה של תסמונת CRPS איננה מובנת לחלוטין, סבורים כי לרצפטורי ה-N-methyl-D-aspartate (NMDA) יש תפקיד בכך. קטאמין, שהינו תכשיר פוטנטי הנוגד את רצפטורי ה-NMDA, הוכח במחקרים קודמים כמקל את הכאב הכרוך במצב זה, אולם מחקרים קודמים אלו כללו לדבריהם טיפול של מספר ימים רצופים במינונים המתאימים להרדמה, או טיפול מתמשך או כמעט-מתמשך במינונים תת-הרדמתיים.

במחקר הפיילוט הנוכחי, ביקשו החוקרים לזהות משטר טיפולי מיטבי ב-Ketamine אשר ישיג רמיסיה מלאה וארוכת טווח אשר נצפית בעקבות טיפול של ימים רבים במינונים הרדמתיים, אולם עושה זאת במינונים תת-הרדמתיים ובחולים המטופלים במסגרת חוץ אשפוזית.

החוקרים מדווחים על תוצאותיהם בקרב 19 חולים עם תסמונת כאב מקומי מורכב חמורה ונמשכת זמן רב, אשר הוקצו אקראית לקבל עירויים בני 4 שעות של קטאמין (בקצב של 25 מיליליטר לשעה) או לחילופין תרופת דמה מדי יום למשך עשרה ימים, עם מגבלה של 25 מיליגרם לשעה במשך ארבע השעות. בנוסף, טופלו כל החולים ב-Clonidine וב-Midazolam. בעוד שתיכננו בתחילה לכלול ארבעים חולים במחקר, המחקר הנוכחי הופסק בפועל לאחר איסוף של 19 חולים בלבד, וזאת מאחר וכמעט ולא נצפה אפקט פלצבו, בעוד שתשעת החולים בזרוע הטיפול בקטאמין הראו שיפורים מיידיים.

החוקרים מציינים כי הטיפול ב-Ketamine הביא לשיפור משמעותי בציונים במדד כאב של שאלון בן שבעה פריטים, וכן בגירסה המקוצרת של שאלון McGill לכאב. מידע שנאסף מחיישני פעילות אותם לבשו הנבדקים הציעו אף הם שיפור ברמת הכאב. עם זאת, לא נצפו לדבריהם הבדלים משמעותיים בבדיקות סנסוריות כמותיות או במדדי איכות חיים.

החוקרים מוסיפים כי ארבעה מבין תשעת החולים אשר קיבלו קטאמין ו-2 מבין עשרת החולים שקיבלו תרופת דמה התלוננו על בחילות, כאבי ראש, עייפות או דיספוריה במהלך המחקר, אולם לא נצפו תופעות לוואי רציניות. לבסוף, הם מסכמים כי תוצאות מחקרם זה דורשות את עריכתם של מחקרים גדולים יותר, בהקצאה אקראית ובהשוואה לתרופת דמה, בהם ייבחנו מינונים גבוהים יותר של קטאמין ותבדק תקופת מעקב ארוכה יותר.

Pain 2009;147:107-115

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן