האם התחלואה והתמותה גבוהות יותר בקרב חולים שהתקבלו ליחידה לטיפול נמרץ במהלך שעות ביקור הבוקר? (מתוך Chest)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון Chest עולה כי חולים שהתקבלו ליחידה לטיפול נמרץ (Intensive care unit, ICU) במהלך שעות ביקור הבוקר סבלו ממחלה קשה יותר, והראו שיעור תמותה גבוה יותר. לדברי החוקרים, ממצאיהם אלו מדגישים את העובדה כי אין להשהות את הטיפול בחולים שמחלתם קריטית, וכי ‘שעות הזהב’ של חולים אלו מצריכות הערכה אבחנתית והתערבות מוקדמת.

החוקרים בחנו במחקרם הנוכחי מידע אודות 49,844 קבלות ליחידה לטיפול נמרץ על מנת לקבוע שמא חולה שהתקבל ליחידה במהלך ביקור הבוקר הראה תוצאה אחרת לעומת כזה שהתקבל בשעות האחרות. הם מצאו כי 3,580 החולים (7.2%) שהתקבלו במהלך ביקור הבוקר נטו יותר לסבול מחומרת מחלה קשה יותר, ונטו פחות להיות לאחר ניתוח בהשוואה לחולים שהתקבלו במהלך שעות אחר הצהריים (שלא בזמן ביקור רופאים).

התמותה ב-ICU הייתה גבוהה יותר בקרב החולים שהתקבלו בשעות ביקור הבוקר (10.0%) לעומת אלו שלא (4.9%), וכך היה גם עבור התמותה בבית החולים (16.2% ו-8.8%, בהתאמה. הסיכון לתמותה בבית החולים בקרב החולים שהתקבלו במהלך ביקור הבוקר היה גבוה יותר ב-34% עבור יחידות טיפול נמרץ פנימיות, גבוה ב-24% עבור יחידות טיפול נמרץ רב-תחומיות, וגבוה ב-42% עבור יחידות טיפול נמרץ כירורגיות, לעומת החולים שהתקבלו בשעות אחה”צ.

החוקרים מוסיפים כי שיעורי התמותה הכוללים ביחידה לטיפול נמרץ או בבית החולים בקרב החולים שהתקבלו בשעות ביקור הבוקר היה 18.9% בקבלות לטפנ”צ פנימי (לעומת 14.5% בקבוצת הביקורת), 17.1% בטפנ”צ רב-תחומי (לעומת 10.3%), ו-9.8% בטפנ”צ כירורגי (לעומת 4.4%).

לטענת החוקרים, קיים קונצנזוס בין עובדי מערכת הבריאות כי החולה הינו בעדיפות העליונה, ואולם עיקרון זה נזנח לעיתים לטובת אחריות לימודית או מחקרית במרכזים רפואיים אקדמיים מסוימים. השפעה זו עלולה לגבות מחיר כבד במיוחד כשמדובר בחולים קריטיים, הם מוסיפים. לדבריהם, מודעות וחינוך הצוות, עידוד הצוות הסיעודי הנמצא ליד מיטת החולה לקרוא לרופא בעת הצורך, וניהול הצוות באופן המקפיד על איש צוות האחראי על החולים הקריטיים בכל רגע נתון עשויים לפתור את הבעיה.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, טוען מומחה בתחום כי על צוותי טיפול נמרץ במרכזים רפואיים אקדמיים להבין את החשיבות שבטיפול בחולה במקביל ללימוד הרפואי. לדבריו, אומנות הלימוד הינו למצוא את האיזון, להפעיל את המתלמדים הרפואיים בטיפול המיטבי בחולה, ולכלול זמן מתאים המוקדם לטיפול ולהערכת החולה. את שעת ביקור הבוקר ניתן להתאים לטענתו למידת הדחיפות של החולים החדשים שהתקבלו ליחידה. לבסוף, מציע המומחה כי הביקור יעשה מהחולה הקשה ביותר אל החולה הקל והיציב ביותר, ולא על פי מספרי המיטות.

Chest 2009;136:1489-1495,1449-1450

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן