מחלות רקע מעלות את הסיכון לתפליט פלאורלי לאחר ניתוח לבבי (מתוך Chest)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של Chest עולה כי מין נקבה ומספר מחלות כלי דם ברקע, הם בין גורמי הסיכון לתפליט פלאורלי לאחר ניתוח לבבי.

לדברי החוקרים מקנדה, מממצאי המחקר עולה כי בחולים עם תפליט פלאורלי משך האשפוז ביחידת טיפול נמרץ היה ארוך יותר, עם שיעור גבוה יותר של סיבוכים, שכיחות גבוהה יותר של מחלת כלי דם פריפריים ואי-ספיקת לב, ושיעור גבוה יותר של פרפור פרוזדורים, בהשוואה לחולים ללא תפליט פלאורלי לאחר ניתוח לבבי.

הממצאים מבוססים על סקירת נתונים אודות 2892 חולים שעברו ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (CABG Coronary Artery Bypass Grafting), החלפת מסתם, או את שני הניתוחים, במהלך תקופה של שנתיים.

החוקרים מסבירים כי תפליט פלאורלי שהיה משמעותי דיו כדי להוביל לניקוז, תועד ב-192 חולים (6.6%) בתוך 30 ימים מהניתוח. הם מצאו כי מרבית התפליטים (73.8%) אירעו בתוך שבעה ימים מהניתוח, ומרביתם היו בדרגה 1 או 2. המרווח הממוצע מהניתוח עד לניקוז עמד על 6.6 ימים.

מבחינת מאפיינים טרום-ניתוחיים, בקבוצת החולים עם תפליט פלאורלי הגיל הממוצע היה מבוגר יותר משמעותית, בהשוואה לחולים ללא תפליט פלאורלי (67.3 לעומת 65.4 שנים), כאשר חלק ניכר מהם היו נשים (37.5% לעומת 25.2%), עם שטח גוף ממוצע קטן יותר, ומקטע הפליטה של חדר שמאל היה נמוך יותר משמעותית.

כמו כן, בקבוצת החולים עם תפליט פלאורלי תועדו שיעורים גבוהים יותר של אי-ספיקת לב (8.9% לעומת 3.5%), פרפור פרוזדורים (9.5% לעומת 5.4%), ומחלת כלי דם פריפריים (21.5% לעומת 11.3%), בהשוואה לחולים ללא תפליט פלאורלי.

תפליטים פלאורלים היו נפוצים יותר בנוכחות מספר תרופות, כולל נוגדי-קרישה.

ב-116 מקרים נשלח נוזל פלאורלי לבדיקה. כל הדגימות אישרו כי מדובר באקסודט; 50% היו דמיים. כאשר החוקרים ניסו להסביר מדוע בחלק מהמקרים נערכו בדיקות לנוזל הפלאורלי ובחלק לא נערכו בדיקות אלו, הם מצאו כי הגורם בעל הקשר המובהק ביותר עם בדיקות של הנוזל הפלאורלי היה מעורבות של יועץ ריאות.

החוקרים מוסיפים כי זוהה קשר בין תפליטים פלאורלים ובין סיבוכים רבים לאחר-ניתוח, כולל אירועים לבביים, זיהומים, המטולוגיים וכליתיים עם עלייה בתחלואה לאחר ניתוח, שהובילה לאשפוז ממושך יותר ושהות ממושכת יותר ביחידת טיפול נמרץ.

האשפוז הממוצע ביחידת טיפול נמרץ עמד על 142 שעות, זאת לעומת 35 שעות בקבוצת החולים ללא תפליט פלאורלי. משך השהות הממוצע בבית החולים עמד על 16.2 לעומת 7.5 ימים.

Chest 2009;136:1604-1611

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן