טעויות הורים במתן תרופות (מתוך Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון פברואר 2010 של ה- Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine, עולה כי הורים עושים טעויות לעיתים תכופות בעת שימוש בכוס מדידה למתן תרופות נוזליות לילדיהם.

החוקרים כותבים כי טעויות במינון תרופות הן הסיבה השכיחה ביותר לתופעות תרופתיות הניתנות למניעה בילדים. למרות שכיחותן, עד כה נערכו מעט מחקרים להערכת הגורמים שעשויים לשפר את מתן המינון המדויק של תרופות לילדים.

המחקר כלל 302 הורים, שהתבקשו למדוד 5 מ”ל (כפית אחת) של תרופה נוזלית תוך שימוש ב-6 אמצעי מדידה שונים. כמו כן הראו החוקרים להורים תווית תזונתית ושאלו אותם מספר שאלות על תוכנה, על מנת להעריך את יכולת ההבנה הרפואית של ההורים.

מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר בין שימוש בכוסית מדידה עם סימונים מודפסים ובין סיכוי גבוה פי 27 לטעות במינון, בהשוואה לשימוש במזרק פומי. כמו כן נמצא קשר בין שימוש בכוסית מדידה עם סימונים מוטבעים ובין סיכוי גבוה פי 11 לטעות מינון. החוקרים מציינים כי טעויות משמעותיות נצפו פי 6-7 בשימוש בכוסיות מדידה, בהשוואה לשימוש במזרק.

החוקרים מדווחים כי רק מחצית מההורים מדדו את כמות התרופה הנכונה בעת שימוש בכוס מדידה עם סימונים מוטבעים, ורק 30% מהם מדדו את הכמות הנכונה תוך שימוש בכוס עם סימונים מודפסים. עם זאת, בשימוש בטפטפת, כפית מדידה או מזרק הגיעו ההורים למינון הנכון ב-85% מהמקרים. הם מסבירים כי כוס המדידה עלולה להיות מבלבלת ממספר סיבות, כגון סימון בו זמני של כמות המתאימה לכפית ולכף, שעלול להוביל לאי הבנה, שכן קיצורי הכמויות הם דומים.

במחקר נמצא קשר בין הבנה רפואית נמוכה ובין סיכוי גבוה יותר לטעות במינון. החוקרים מדווחים כי רוב הטעויות שנצפו כללו מינון יתר, אם כי לא סביר שטעויות אלו יובילו לנזק חמור, אלא לתופעות לוואי מינוריות דוגמת בחילה, כאבי בטן, סחרחורת וישנוניות. עם זאת, הם מדגישים כי למרות שלרוב לא מדובר בטעויות מסכנות חיים, קיימת חשיבות רבה לעודד מתן מינון מדויק של תרופות לילדים. בנוסף, חשוב שהוראות המינון יהיו פשוטות להבנה.

בימים אלו פועל מנהל המזון והתרופות האמריקאי לפתח הנחיות, שישפרו את דיוק המינון של אמצעי המדידה השונים.

Arch Pediatr Adolesc Med. 2010;164(2):181-186.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן