הפורום בניהולה של ד”ר סיגל אילת אדר (בתמונה) המתקיים בחסות UNILEVER ממשיך לגלות פעילות ערה. מרבית המחקרים בתחום התזונה המתפרסמים באתר זוכים לתגובות ודיונים בפורום. אחד הנושאים שעורר עניין ושאלות רבות הוא הניתוחים הבריאטרים.
חנה שאלה : מחקר חדש הדגים שניתוח לטיפול בהשמנה הוביל לצמצום תחושת התאבון, בעוד שלא הודגמה כזו השפעה לטיפולים תרופתייםhttp://e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=13&ContentID=225610.
ייתכן שמקומו של הניתוח הבריאטרי צריך להגיע לפני הטיפול התרופתי?
תשובתה של ד”ר סיגל אילת אדר הייתה:
זה רעיון. אבל צריך לזכור שאת הטיפולים התרופתיים מאשרים לפי קריטריונים פחות מחמירים מאלה של הניתוח הבריאטרי. בכל זאת לא הייתי רצה לפרוצדורה פולשנית לפני שניסיתי את כל האפשרויות האחרות.
שלומית התייחסה למחקר אחר ושאלה:
במחקר חדש נמצא כי בחולים עם השמנת יתר חולנית, ירידה במשקל יכולה להוביל לשיפור במבנה חדר הלב השמאלי (http://e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=13&ContentID=224996).
המחקר כלל חולים לאחר ניתוח בריאטרי, האם לדעתך תוצאות אלו עשויות לשפר את התמיכה בניתוחים לטיפול בהשמנה?
ד”ר סיגל אילת אדר ענתה:
אנחנו כבר מזמן לא מתנגדים לביצועו של ניתוח בריאטרי.
הקריטריונים להתאמה לפתרון ניתוחי על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO):
1. למטופל מדד מסת גוף של 40 BMI ומעלה או 35 + מחלה נלווית להשמנה.
2. המטופל ניסה בעבר דרכים שונות להפחתה במשקל, אולם השמין בחזרה .
צריך לזכור שהצלחת הניתוח הבריאטרי תלויה רבות בשינוי הרגלים של המטופל עצמו ולכן, רק אם הוא בשל לשינוי, הוא ירד במשקלו וישפר את גורמי הסיכון שלו.
נועה הייתה מוטרדת מהסיכון לאבנים בכליות לאחר ניתוח בריאטרי והיא שאלה:
קראתי שניתוח מעקף קיבה יכול להוביל להתפתחות אבני כליות. http://e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=13&ContentID=225231.
יש אפשרות להתאמה תזונתית בחולים לאחר ניתוח כזה כדי לצמצם את הסיכון לאבני אוקסלט או ציטרט כפי שתואר?
תשובתה המפורטת של ד”ר סיגל אילת אדר לא איחרה לבוא:
אינני מכירה עבודות שבדקו טיפול דיאטטי למניעת אבני כליה באנשים לאחר ניתוח בריאטרי ואינני יודעת אם באמת ממליצים על טיפול גורף כזה בכל המנותחים. לא נותר לי אלא לצרף את ההמלצות לטיפול באבני כליה:
1. להקפיד על שתייה מרובה של נוזלים עד ליצירת נפח שתן של כ 2.5 ליטר לפחות.
2.להימנע ממזונות העשירים בחומצה אוקסאלית כמו: תרד, אגוזים (במיוחד פקאן), שקדים, קפה, תה, קקאו, עלי סלק, סובין חיטה, קטניות (כולל סויה), בירה לבנה, עגבניות ומיץ עגבניות, תות שדה.
3. צריכה מתונה של מזון עשיר בחלבון שמקורו מהחי: בשר בקר, בשר הודו, עוף, מוצרי חלב וביצים.
4. לא לקחת תוספי תזונה המכילים סידן. אין צורך להגביל את כמות הסידן מחלב ומוצריו .
5.להימנע מתוסף תזונה המכיל חמוציות.
6. תזונה דלה במלח (נתרן).ועשירה באשלגן הנמצא לדוגמא בבננות, פירות יבשים, משמשים, מוצרי חלב.
קוראים מהקהיליה הרפואית המעוניינים להתייחס לנושאים שעלו בפורום או להוסיף חדשים, אם בהקשר של מחקר שהתפרסם באתר או להציג דילמה טיפולית/אבחנתית הקשורה לתזונה ומניעה של מטופל ספציפי – מוזמנים לעשות זאת ברצון, בקישור זה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!