מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון מרץ 2010 של ה-Annals of Surgery, עולה כי לא נמצא קשר בין כריתת שד משמרת פטמה עם שחזור מיידי ובין סיכון מוגבר להישנות המחלה, בהשוואה לטיפול הרגיל.
החוקרים מדווחים כי שיעור ההישנות המקומית היה נמוך, גם במחלה בשלב II או III. לדבריהם, שימור של עור הפטמה מוביל לתוצאות הקוסמטיות הטובות ביותר בחולות סרטן שד.
המחקר כלל 368 נשים שעברו כריתת שד משמרת עור (Skin-Sparing Mastectomy) ו-152 נשים שעברו כריתת שד משמרת פטמה ועטרה (Nipple Areola Skin-Sparing Mastectomy) עם שחזור מיידי, תוך שימוש במתלה משריר ה-Transverse Rectus Abdominis.
מתוצאות המחקר עולה כי שיעור ההישרדות נטולת ההישנות לאחר 5 שנים היה 89% בקבוצת הכריתה משמרת הפטמה, לעומת 87.2% בקבוצת הכריתה משמרת העור. החוקרים מוסיפים כי שיעור ההישרדות הכולל היה 97.1% בקבוצת הכריתה משמרת הפטמה, ו-95.8% בקבוצת הכריתה משמרת העור.
לצורך בדיקת שיעורי ההישנות המקומית כללו החוקרים קבוצה נוספת של 1,190 משתתפות שעברו כריתת שד מסוג Modified Radical Mastectomy. הם מציינים כי שיעור ההישנות המקומית היה 2% בקבוצת הכריתה משמרת הפטמה, 0.8% בקבוצת הכריתה משמרת העור, ו-0.9% בקבוצת הכריתה הרדיקלית (p=0.2). הם מסבירים כי שיעור ההישנות המקומית לא השפיע על ההישרדות הכוללת.
לאחר תקנון למאפייני החולות ומאפייני הגידול, לא נמצא קשר בין השיטה הניתוחית ובין שיעור ההישנות הכוללת או ההישנות נטולת המחלה ב-2 הגישות הניתוחיות (שימור פטמה ושימור עור).
בהמשך עקבו החוקרים אחר 115 נשים שעברו כריתת שד משמרת פטמה לצורך איתור סיבוכים ניתוחיים. הם מדווחים כי 11 נשים פיתחו נמק מלא של אזור הפטמה והעטרה, ו-15 נשים פיתחו נמק חלקי, מתוכן חולה אחת שעברה טיפולי הקרנות.
כעת מתכננים החוקרים לבדוק את הבטיחות של שימור הפטמה והעטרה בנשים שקיבלו טיפול כימותרפי טרם הניתוח. הם מסבירים כי עד כה נעשה שימוש מוגבל בשיטה ניתוחית זו בנשים לאחר טיפול כימותרפי ניאו-אדג’ובנטי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!