Eprotirome לטיפול בדיסליפידמיה שאינה מגיבה לטיפול בסטטינים (מתוך NEJM)

ממחקר חדש שפורסם ב-New England Journal of Medicine עולה כי האנאלוג להורמון בלוטת התריס, Eprotirome, עשוי לשמש כאופציה יעילה לטיפול בדיסליפידמיה שאינה הגיבה באופן מלא לטיפול בסטטינים.

לדברי החוקרים, מאחר שהורמון בלוטת התריס מביא לירידה ברמות LDL, עם השפעות חיוביות נוספות על מטבוליזם של ליפופרוטאינים, הם בחנו את הבטיחות והיעילות של Eprotirome בהפחתת רמות LDL בדם בחולים עם היפרכולסטרולמיה, שכבר טופלו ב-Simvastatin (סימבקור) או Atorvastatin (ליפיטור).

במחקר מבוקר-פלסבו, כפל-סמיות, נכללו 184 חולים, שחולקו באקראי לטיפול פלסבו (n=47) או Eprotirome במינון של 25 מיקרוגרם (n=47), 50 מיקרוגרם (n=46), או 100 מיקרוגרם (n=44), שניתן פעם ביום. היעד העיקרי היה השינוי ברמות LDL לאחר 12 שבועות. בנוסף, נערך ניטור אחר תופעות לוואי של הטיפול על הלב, העצם ויותרת המוח.

הוספת פלסבו או Eprotirome במינון של 25, 50, או 100 מיקרוגרם ביום הביאה לירידה ברמות LDL בדם מ-139 מ”ג לד”ל ל-127 מ”ג לד”ל, 112 מ”ג לד”ל, 100 מ”ג לד”ל ו-92 מ”ג לד”ל, בהתאמה (ירידה ממוצעת של 7%, 22%, 28% ו-32%, p<0.001), והדבר היה דומה לירידות ברמות כולסטרול כללי, טריגליצרידים ו-HDL. החוקרים לא זיהו תופעות לוואי של Eprotirome על הלב או העצם. לא תועדו שינויים ברמות Thyrotropin או Triiodothyronine, למרות שרמת Thyroxine ירדה בחולים שטופלו ב- Eprotirome.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הוספת Eprotirome לטיפול בסטטינים הביאה לירידה משמעותית בערכי LDL, עם פרופיל שומנים טוב יותר.

NEJM 2010; 362: 906-916

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

רקמת חיבור

הקשר בין מחלות רקמת חיבור בעור ומחלות נויטרופיליות לסיכון לחלות בסרטן הדם לסוגיו

מקור: pubmed
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/10/2025

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי מצא שרוב מחלות רקמת החיבור (CTDs) וחלק מהדרמטטיות הנויטופיליות היו קשורות לסיכונים משמעותיים מוגברים של סרטן דם ב־1, ב־5, וב־10 שנים, בעוד מחלות אוטואימוניות של שלפוחיות לא הראו קשר כזה

תוצאים של חולי ESUS שטופלו באנטי־אגרגנטים לעומת אנטיקואגולציה: מחקר עוקבה רב־מרכזי

תוצאים של חולי ESUS שטופלו באנטי־אגרגנטים לעומת אנטיקואגולציה: מחקר עוקבה רב־מרכזי

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/08/2025

המאמר מציג תובנות מבוססות על תוצאה ממחקר עוקבה רב מרכזי, תוך השוואה בין שימוש באנטי אגרגנטים לבין אנטיקואגולציה בחולים לאחר ESUS (שבץ איסכמי אמבולי ממקור לא מזוהה).

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן