ה- FDA אישר לשימוש תחליב Adapalene כטיפול באקנה

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

ה- FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי– The US Food and Drug Administration) אישר את נוסחת התחליב הראשונה של Adapalene (תחת השם המסחרי Differin 0.1%) עבור טיפול מקומי באקנה במטופלים בגיל 12 שנים ומעלה.  מדובר בתכשיר רטינואידי שיימכר תחת מרשם החל מאפריל 2010.

אישור ה- FDA מבוסס על מידע ממחקרים קליניים באורך של 12 שבועות ממספר מרכזים, שבדקו 2,141 מטופלים.  בכניסתם למחקרים, היו למטופלים 20 – 50 נגעי אקנה דלקתיים ו 30 – 100 נגעים לא דלקתיים.

מתוצאות המחקרים עולה כי השימוש בתחליב Adapalene 0.1% הביא לירידה ניכרת במספר הממוצע הכולל של הנגעים (מחקר ראשון, 51.5% מול 37.1%; מחקר שני, 44.6% מול 32.8%), וכן במספר הממוצע של נגעים דלקתיים (מחקר ראשון, 54.9% מול 40.3%; מחקר שני, 46% מול 36.9%) ונגעים לא דלקתיים (מחקר ראשון, 49.6% מול 35.7%; מחקר שני, 43.1% מול 30.2%), בהשוואה לקבוצת הביקורת.

מבחינת תופעות הלוואי שנצפו, עור יבש במידה קלה עד בינונית הופיע ב- 7% מהמטופלים, בעיקר בשבועיים הראשונים לטיפול ופחת עם שימוש נוסף.  תופעות לוואי נוספות היו אודם מקומי, הופעת קשקשים, יובש ותחושת עקצוץ או צריבה.

החוקרים מציינים כי התכשיר החדש מהווה אפשרות טיפול הולמת אשר ניתנת פעם אחת ביום בלבד, ומצליחה להשתלט על נגעי האקנה.  הם מוסיפים כי היות ולכל אדם מאפייני עור שונים, קיימת חשיבות בהכנסת תכשירים מסוגים שונים שיתאימו לכל אחד.

יש למרוח את תחליב Adapalene בשכבה דקה על גבי הפנים ואזורי עור נוספים הנגועים באקנה פעם אחת ביום, לאחר רחיצה בעזרת אל-סבון.  ניתן להשתמש במקביל בקרם לחות אם מופיעים תסמיני יובש.  מומלץ להימנע מחשיפה לשמש ולמכונות שיזוף בעת השימוש בתכשיר, תוך הקפדה על מסנני קרינה ובגדים מתאימים.  עוד מומלץ להימנע משימוש בחומרים אחרים בעלי השפעה מייבשת, בייחוד אם הם מכילים sulfur, resorcinol או salicylic acid.  בנוסף, יש להימנע משימוש בתכשיר על גבי אזורי עור מגורים, וכן להימנע משימוש בשעווה כחומר להסרת שיער באזורי הטיפול.

יש לציין כי בעבר היה התכשיר זמין (בריכוז של 0.1%) כג’ל, קרם או תמיסות שונות לשימוש מקומי וכן כשילוב של ג’ל ו benzoyl peroxide.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

מקור: European Archives of Oto-Rhino-Laryngology
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|04/01/2026

בעבודה הנוכחית בוצעה מטה־אנליזה רשתית (NMA) תוך שימוש בראיות העדכניות ביותר, המשלבת נתונים מניסויים אקראיים מבוקרים (RCTs) ומ־cohort study

עין יבשה ב2025: גישה רב־מערכתית לטיפול יעיל יותר

עין יבשה ב2025: גישה רב־מערכתית לטיפול יעיל יותר

מקור: Optometry Times
ד"ר איתי חונה
ד"ר איתי חונה
אין תגובות|09/09/2025

במאמר עדכני זה מציגה ד”ר לורה פרימן גישה רחבה ומהפכנית לניהול תסמונת העין היבשה DED, תוך הבנה שמדובר במחלה רב־מערכתית הדורשת הסתכלות כוללת – מעבר לעין עצמה.

AI

פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|22/06/2025

המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן