ממחקר חדש שפורסם ב-American Journal of Obstetrics & Gynecology עולה כי סגירה תוך-רחמית של מייאלומנינגוצלה, במקום סגירתו לאחר הלידה, עשויה להביא לשיפור ההתפתחות הנוירולוגית לפני גיל בית-ספר.
החוקרים כותבים כי מניסיונם, ניתוח עוברי לתיקון Spina Bifida מפחית משמעותית את הצורך בשאנטים (Ventriculoperitoneal Shunt) לטיפול בהידרוצפלוס, משפר את תפקוד הרגליים והניידות העצמאית, עם הפחתת הסיכון לסיבוכים קטלניים של מלפורמציה מסוג Chiari II (הרנייאציה של המוח).
החוקרים מוסיפים כי מהמחקר הנוכחי עולה כי במרבית הילדים הללו ההתפתחות הנוירולוגית והתפקוד הקוגניטיבי היו תקינים בעת הכניסה לבית הספר, בהשוואה למגבלות והחסרים האופייניים שתוארו בילדים שעברו ניתוח תיקון לאחר הלידה.
החוקרים ערכו ניתוח תוך-רחמי לתיקון מייאלומנינגוצלה ב-54 עוברים. 30 ילדים שבו להערכה כאשר הגיעו לגיל חמש שנים, כולל 14 ילדים (47%) עם שאנט.
הממצאים הנוירו-קוגניטיביים היו בגבולות הנורמה. תועד שיעור גבוה של מדד ממוצע, או אף גבוה מהממוצע, של מהירות העיבוד (60%), Verbal Intelligence Quotient (VIQ) (93%), Performance Intelligence Quotient (PIQ) (90%) ו-Full Intelligence Quotient (FIQ) (90%).
ממוצע Full Intelligence Quotient ומהירות העיבוד היו גבוהים יותר משמעותית בילדים ללא שאנט. ממוצע האינטליגנציה המילולית ו-PIQ היו גבוהים יותר בחולים אלו.
החוקרים השוו את התוצאות ב-30 המשתתפים הצעירים הללו עם אלו של חולים ששבו להערכה לאחר שנה, שנתיים ושלוש שנים, במטרה לקבוע אם קיימים הבדלים בהתפתחות הנוירולוגית בין ילדים ששבו באופן סדרתי ואלו שלא שבו לביקורות. המדדים הממוצעים היו דומים בחולים ששבו ואלו שלא שבו לביקורת לאחר חמש שנים.
ממצאים אלו תומכים ומחייבים את השלמת המחקר הנוכחי MOMS (Management of Myelomeningocele Study) המשווה את התוצאות בילדים העוברים תיקון תוך-רחמי לתוצאות בילדים עם תיקון לאחר הניתוח, לאישור ממצאי המחקר.
במידה ויתברר כי ניתוח תוך-רחמי מביא לשיפור התוצאות, המחקר עשוי להועיל לדורות הילדים בעתיד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!