בהתייחס לדיווח בנוגע לידיעה שפורסמה באימד בימים האחרונים בנושא “מה בין טיפול בלחץ דם סיסטולי באמצע החיים ובין הסיכון לדמנציה בגיל מאוחר יותר“, פרופ’ גולדבורט כותב:
חשוב לציין ולהדגיש שלא היו כאן הפחתות והורדות. אלו נתונים על אנשים שונים . המחברים יכולים לחשב Attributable risk עד מחר- אבל אפידמיולוגיה לא זהה לאטיולוגיה ! ושוב ושוב אנו עדים למצב שבו הפרוגנוזה של לחץ דם שהתפתח במהלך החיים אינה זהה לזו ברמה דומה שהגיעו אליה אחרי הורדה. הרצאה שלי הנוגעת בכך כבר התפרסמה באתר .
שמענו על כך גם ממני וגם מפרופ’ מאהוד גרוסמן שבתחום זה, אני חושב, כדאי מאוד להאזין לו, לא פעם. (להרצאתו של פרופ’ גרוסמן מתוך ההתדיינות בכנס החברה ליל”ד בה הציג את הגישה לפיה אין להפחית את לחץ הדם באופן מקסימלי בחולים בסיכון גבוה – נא להקליק כאן. אז עם כל הכבוד למי שקרא את הידיעה במדסקייפ – גם במדסקייפ היא מובאת באינטרפרטציה משובשת .
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!