האם יש תועלת במתן טיפול אנטיביוטי בשלב מוקדם כנגד התלקחות COPD (מתוך JAMA)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת 26 במאי של Journal of the American Medical Association עולה כי טיפול אנטיביוטי מוקדם מלווה בתוצאות טובות יותר בחולים המאושפזים בשל התלקחות COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease).

לדברי החוקרים, התלקחויות COPD אחראיות ללמעלה מ-600,000 אשפוזים בשנה, עם עלויות ישירות של למעלה מ-20 מיליארד דולרים. ההנחיות ממליצות על מתן טיפול אנטיביוטי במקרים של התלקחות חריפה של COPD, אך העדויות מבוססות על מחקרים קטנים והטרוגניים, שחלקם הקטן כלל חולים מאושפזים.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להשוות את התוצאות של חולים בני 40 ומעלה, שקיבלו טיפול אנטיביוטי ביומיים הראשונים לאשפוז על-רקע COPD, אל מול התוצאות בחולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי בשלב מאוחר יותר, או אלו שלא קיבלו כלל טיפול אנטיביוטי. היעד העיקרי של המחקר היה מדד משולב של כשלון הטיפול, שהוגדרה כהתחלת הנשמה מכאנית לאחר יום האשפוז השני, תמותה במהלך האשפוז בבית החולים, או אשפוז חוזר בשל התלקחות COPD בתוך 30 ימים מהשחרור מבית החולים. יעדים נוספים כללו את משך האשפוז ועלויות הטיפול.

ב-413 מרכזים לטיפול חריף ברחבי ארה”ב, 84,621 חולים אושפזו בתקופה שבין 1 בינואר 2006, ועד 31 בדצמבר 2007, עקב התלקחות COPD, ו-79% קיבלו טיפול אנטיביוטי במשך יומיים רצופים לפחות. בהשוואה לחולים שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי, בקרב אלו שקיבלו טיפול זה הסיכויים להנשמה מכאנית לאחר יום האשפוז השני היו נמוכים יותר (1.07% לעומת 1.80%). בנוסף, שיעורי התמותה במהלך האשפוז היו נמוכים יותר בחולים אלו (1.04% לעומת 1.59%) ושיעור האשפוזים החוזרים בשל התלקחות COPD היה נמוך יותר (7.91% לעומת 8.79%).

שיעור האשפוזים החוזרים בשלב Clostridium Difficile היה גבוה יותר בקבוצת החולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי מוקדם, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול דומה (0.19% לעומת 0.09%). הסיכון לכישלון הטיפול היה נמוך יותר בקרב חולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי (OR = 0.87) לאחר ניתוח רב-משתנים.

החוקרים כותבים כי טיפול אנטיביוטי מוקדם לווה בתוצאות טובות יותר בקרב חולים שאושפזו בשל התלקחות COPD, ללא תלות בסיכון לכישלון הטיפול.

מגבלות המחקר כוללות מבנה תצפיתי, אפשרות להטיית בחירה, אפשרות לערפלנים שיירים והתבססות על נתונים אדמיניסטרטיביים, שלא אפשרו הערכה ישירה של ההבדלים הפיזיולוגיים בין חולים שטופלו ואלו שלא טופלו. בנוסף, אין דרך מהימנה לזהות חולים עם התלקחות COPD בסקירת נתונים מסוג זה.

החוקרים מציינים כי ייתכן וחולים המטופלים באנטיביוטיקה יאושפזו למשך תקופה מעט ארוכה יותר, או יפתחו סיבוכים אחרים. לדוגמא, לא הייתה להם דרך להעריך הופעת חיידקים עמידים לטיפול אנטיביוטי.

JAMA. 2010;303:2035-2042

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס SLEEP עולה כי אירועי היפוקסמיה ועומס היפוקסי משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלולים להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות. החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואיות של 403 מבוגרים (גיל חציוני של 74 שנים; 52% נשים) עם היסטוריה של סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) ונתוני […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה