מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Clinical Journal of the American Society of Nephrology עולה כי מתן אלופורינול (אלוריל) עשוי להביא להאטה בהתקדמות מחלת כליות בחולים עם מחלת כליות כרונית.
לדברי החוקרים, היפראוריצמיה מלווה ביתר לחץ דם, דלקת, התקדמות מחלת כליות ומחלה קרדיווסקולארית. עם זאת, אין נתונים בנוגע להשפעת אלופורינול בחולים עם מחלת כליות כרונית.
מדגם המחקר כלל 113 חולים עם eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate) מתחת ל-60 מ”ל לדקה. 57 חולים חולקו באקראי לטיפול באלופורינול במינון 100 מ”ג ביום ו-56 המשיכו בטיפול הקבוע. במטרה להעריך התקדמות מחלת כליות, אירועים קרדיווסקולאריים ואשפוזים מכלל הסיבות, החוקרים עקבו אחר מדדים קליניים, ביוכימיים ומדדי דלקת בתחילת המחקר ולאחר 6, 12 ו-24 חודשי טיפול.
בקרב משתתפים שטופלו באלופורינול תועדה ירידה מובהקת ברמות חומצה אורית ו-CRP (C-Reactive Protein). לאחר 24 חודשים, ערכי eGFR ירדו ב-3.3 mL/min/1.73m2 בקבוצת הביקורת, לעומת עליה של 1.3 mL/min/1.73m2 בקבוצת המטופלים באלופורינול. החוקרים מדווחים כי הקשר בין טיפול באלופורינול ובין התקדמות איטית יותר של מחלת כליות לא היה תלוי בגיל, מין, סוכרת, רמות CRP, אלבומינוריה, או נטילת תרופות החוסמות את ציר רנין-אנגיוטנסין.
אירועים קרדיווסקולאריים תועדו ב-22 חולים לאחר מעקב ממוצע של 23.4 חודשים. גורמים שלוו בסיכון קרדיווסקולארי מוגבר כללו סוכרת, מחלת לב כלילית בעבר ורמות CRP. בהשוואה לטיפול סטנדרטי, טיפול באלופורינול לווה בירידה של 71% בסיכון הקרדיווסקולארי. 22 חולים מקבוצת הביקורת ו-12 חולים מקבוצת ההתערבות אושפזו במהלך תקופת המחקר (p=0.032). מניתוח סטטיסטי עולה כי מדובר בירידה של 62% בסיכון לאשפוז בקרב חולים שנטלו אלופורינול (HR = 0.378, 95% CI = 0.154-0.927, p=0.033).
מתן אלופורינול הביא לירידה בריכוז CRP ולהאטת התקדמות מחלת כליות בחולים עם מחלת כליות כרונית. בנוסף, הטיפול הביא לירידה בסיכון הקרדיווסקולארי ולאשפוזים בחולים אלו.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!