מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-70 של ה-American Diabetes Association (ADA) ובו בחנו החוקרים את היעילות של מערכת סגורה של לבלב מלאכותי (Closed-loop artificial pancreas) עולה כי מבוגרים הסובלים מסוכרת מסוג 1 יכולים לאכול, לשתות ולשמור על השליטה הגליקמית בשעות הלילה.

במסגרת המחקר, במבחן שנועד לחקות את נסיבות החיים האמיתיים, קיבלו 12 מבוגרים עם סוכרת מסוג 1 ארוחה גדולה ובמהלכה עד שלושה רבעים של בקבוק יין לבן, ולאחר מכן בוצע אחריהם מעקב לאיתור היפוגליקמיה לילית. אלו מהחולים אשר חוברו למערכת סגורה של לבלב מלאכותי נותרו לדברי החוקרים בערכי מטרה של הגלוקוז למשך זמן רב יותר והראו פחות קפיצות ברמות הגלוקוז בעודם מקבלים עירוי תת-עורי מתמשך של אינסולין (Continuous Subcutaneous Insulin Infusion, CSII).

החוקרים מסבירים כי מערכות סגורות הפועלות למשך שעות הלילה עשויות לספק שליטה גליקמית טובה יותר, וזאת אפילו לאחר צריכת מספר משקאות אלכוהוליים וארוחת ערב גדולה, וכי עשויות אף לשפר את היעילות והבטיחות של משטרי הטיפול הקיימים באינסולין.

מערכת הלבלב המלאכותי כוללת עירוי תת-עורי מתמשך של אינסולין (CSII), או משאבת אינסולין, המחוברת באמצעות אלגוריתם שליטה לחיישן גלוקוז מתמשך. בעבר פרסמה קבוצה זו מידע אודות מערכת סגורה של לבלב מלאכותי שכזה, ובו הראו כי עשויה לצמצם את הסיכון להיפוגליקמיה לילית בילדים ובמתבגרים.

במחקר הנוכחי, ביקשו החוקרים לשחזר בסביבת בית החולים מספר היבטים של החיים האמיתיים, ובהם ההשפעות של ארוחה טובה ומספר כוסות יין על רמות הגלוקוז בפלסמה. הם מזכירים כי צריכת אלכוהול קשורה בהיפוגליקמיה מאוחרת בחולים עם סוכרת מסוג 1, וכי מחקר אשר פורסם בירחון Diabetes Care בשנת 2001 הראה כי גברים צעירים עם סוכרת מסוג 1 הראו היפוגליקמיה משמעותית במהלך שעות הבוקר שלאחר צריכת אלכוהול.

במחקר נכללו 12 מבוגרים עם סוכרת מסוג 1 (מהם 7 גברים ו-5 נשים), אשר כולם חוברו למערכת CSII. גילם הממוצע היה 37.2±2.9 שנים, ומשך הזמן שחלף מאבחנת הסוכרת היה 19.7±9.7 שנים. מדד מסת הגוף (BMI) הממוצע היה 26.8±4.2 ק”ג למטר מרובע. רמת ה-Glycosylated Hemoglobin הייתה בממוצע 7.8%±0.7%.

החולים הוקצו אקראית לעבור שליטה גליקמית לילית באמצעות מערכת סגורה או לחילופין CSII מקובל. מדי לילה, החולים קיבלו ארוחה קבועה המכילה כ-100 ג’ של פחמימות בין השעות 20:30 ו-22:00 בערב, ועמה בקבוק יין (שרדונה דרום אפריקאי) עם תכולת אלכוהול של 13%, אשר שווה ערך ל-0.75 g/kg אתנול. הנפח הממוצע של תכולת בקבוק היין היה 564±133 מ”ל, או כ-3/4 מנפח בקבוק רגיל של 750 מ”ל. החולים קיבלו בולוס אינסולין נלווה במהלך הארוחה. מערכת הלבלב המלאכותי הסגורה הופעלה בשעה 22:00 בערב ופעלה עד לצהרי היום שלמחרת.

החוקרים מציינים כי רמות הגלוקוז בדם נוטרו מדי רבע שעה באמצעות ניטור גלוקוז תת-עורי מתמשך. רמות אלו הוזנו לאלגוריתם מנבא של שליטה גליקמית, אשר לפיו חושב קצב עירוי האינסולין, אשר תוקן ידנית להזלפה באמצעות משאבת אינסולין תת-עורית. לדבריהם, בלילות בהם מצויים היו החולים תחת שליטה של ה-CSII, נעשה שימוש במדדי משאבת האינסולין הרגילים שלהם.

החוקרים מדווחים כי החולים בילו פרק זמן ארוך יותר עם רמות גלוקוז בטווח היעד של 70 עד 145 מ”ג לדציליטר בעודם על המערכת הסגורה מאשר ה-CSII (70% לעומת 47%, בהתאמה; p=0.01). על אף שהחולים המחוברים למערכת הסגורה בילו פחות זמן מעל או מתחת לערכי היעד בהשוואה ל-CSII, ההבדלים לא הגיעו לכדי מובהקות סטטיסטית. בנוסף, לא היו הבדלים מובהקים בין הקבוצות ביחס לרמת הגלוקוז הממוצעת במהלך שעות הלילה, סטיות התקן של רמות הגלוקוז הליליות או אינדקס גלוקוז נמוך בדם, אם כי כל מדדים אלו הראו נטייה של עדיפות כלפי המערכת הסגורה.

לדברי החוקרים, נרשמו ארבעה אירועים של היפוגליקמיה, אשר הוגדרו כרמות גלוקוז נמוכות מ-55 מ”ג לדציליטר. שניים מאירועים אלו התרחשו בחולים המחוברים למערכת הסגורה, ושניהם יוחסו לבולוס האינסולין שניתן במהלך הארוחה. שני האירועים הנותרים התרחשו בחולים על CSII, ושניהם לאחר השעה 01:00 לפנות בוקר, ואחד מהם היה חמור (מתחת ל-35 מ”ג לדציליטר).

מומחה בתחום העוסק במחקר אודות לבלב מלאכותי, אשר נכח בכנס ונתבקש להגיב לפרסום הדברים, טוען כי המערכת הסגורה הינה מבטיחה מאוד. לדבריו, המחקר הנוכחי היה קצר מאוד, אולם מידע מקבוצה אחרת הינו די טוב, ואותה קבוצה הינה קרובה ביותר להדגמת השימוש בטכנולוגיה זו מחוץ לכותלי בית החולים, כך שממתינים בקוצר רוח לתוצאותיה.

לידיעה במדסקייפ