ממחקר חדש שפורסם בעיתון Arthritis & Rheumatism עולה כי חולים עם סוגים מסוימים של סקלרודרמה עלולים לפתח סקלרודרמה ומחלה ממארת בו-זמנית, ועולה האפשרות כי בחלק מהמחלות, קיים קשר בין אוטואימוניות וממאירויות.
ממצאים אלו עשויים לסייע בזיהוי הגורם לסקלרודרמה, מחלה אוטואימונית חשוכת-מרפא, ולהבין מדוע בחלק מהחולים קיים סיכון מוגבר לממאירות.
ממצאי המחקר מצטרפים לדיון בנוגע לשאלה אם קיים קשר בין ממאירויות ובין מחלות אוטואימוניות, ואם מחלה ממארת עשויה להוות טריגר לסקלרודרמה.
במחקר הקטן בחנו החוקרים דגימות דם וגידול מ-23 חולים עם סקלרודרמה ומחלה ממארת. 10% מהחולים שטופלו במרכז הרפואי אובחנו עם ממאירות וסקלרודרמה.
החוקרים בחנו סמנים ספציפיים בכל חולה, וקבעו את סוג הנוגדנים בכל חולה. בחולים עם נוגדנים עצמיים מסוג Anti-RNA Polymerase 1/3 תועד הקשר ההדוק ביותר בין הופעת סרטן וסקלרודרמה. חולים אלו אובחנו עם שתי המחלות במרווח של שנתיים זו מזו. תוצאות דומות זוהו עבור תת-קבוצה נוספת של חולים אלו שלא היו חיוביים לאף אחד מסוגי הנוגדנים העצמיים הידועים. החוקרים סבורים כי ישנם סמנים אימוניים בדם שעדיין לא זוהו.
הסיבות לקשר הנצפה בין סקלרודרמה וממאירות אינן מובנות. לא ידוע אם מחלה ממארת עשויה לגרום לסקלרודרמה, או אם סקלרודרמה גורמת לממאירות.
במרבית המקרים, החולים פיתחו תחילה ממאירות וזמן קצר לאחר מכן אובחנה סקלרודרמה. אחת התיאוריות, שעדיין לא-הוכחה, היא כי הגוף מייצר תגובה חיסונית כנגד הגידול, שעשויה לעורר התפתחות סקלרודרמה. כמו כן, ייתכן כי התגובה החיסונית מצליחה להילחם בגידול אך עדיין מביאה להתפתחות סקלרודרמה.
אפשרות נוספת היא כי פגיעה באיברים על-רקע סקלרודרמה מעלה את הנטייה לממאירות. או שהשימוש בתרופות לדיכוי חיסוני כטיפול בסקלרודרמה מוביל להתפתחות ממאירות.
החוקרים מציינים כי בספרות הרפואית ישנם מחקרים שהוכיחו כי במקרים של מחלה ממארת וסקלרודרמה, טיפול בממאירות הוביל לעצירת התקדמות המחלה האוטואימונית.
Arthritis & Rheumatism
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!