מתוצאות מחקר פרוספקטיבי, שפורסמו במהדורת 26 ביולי של Archives of Internal Medicine עולה כי Saquinavir (אינביראז) הינה התרופה היחידה מבין מעכבי פרוטיאז, שאינה מלווה בסיכון מוגבר לאוטם לבבי.
מנגד, תרופות ממשפחת RTI (Reverse Transcriptase Inhibitor) למעט Abacavir ואנאלוגים של תימידין אינן מעלות את הסיכון לאוטם לבבי, וגם הנתונים אודות Abacavir (זיאגן) אינם חד-משמעיים.
במהלך העשור האחרון, מספר מחקרים זיהו קשר בין תרופות אנטי-ויראליות ובין הסיכון לאוטם לבבי בנשאי HIV בעוד שמחקרים אחרים לא זיהו קשר דומה. החוקרים מצרפת בחנו בשנית את הנושא, במסגרת מחקר מקרה-ביקורת. קבוצת המקרים כללה 289 חולים לאחר אירוע ראשון של אוטם לבבי ודאי או חשוד בין השנים 2000-2006. עד חמש ביקורות נבחרו עבור כל מקרה (סך כולל של 884 ביקורות), תוך התאמה לגיל, מין ומרכז רפואי.
מניתוח חד-משתנים עולה קשר מובהק בין אוטם לבבי ובין שילוב Lopinavir/Ritonavir (OR = 1.33/year) ו-Amprenavir/Foamprenavir (אג’נרס) עם או בלי Ritonavir (OR = 1.53/year). הסיכון לא עלה באופן משמעותי עם Indinavir (קריקסיבאן) עם או בלי Ritonavir, Nelfinavir (וירספט), או Saquinavir עם או בלי Ritonavir.
עם זאת, מניתוח פוסט-הוק, חשיפה מצטברת לכל מעכב פרוטיאז, למעט Saquinavir, לוותה בסיכון מוגבר לאוטם לבבי (OR = 1.15/year).
החוקרים כותבים כי בחולים עם גורמי סיכון קרדיווסקולארים מרובים יש להימנע מחשיפה ממושכת למשפחת תרופות זו, במידת האפשר. עם זאת, הנתונים אינם מספיקים בכדי להסיק מסקנות בנוגע לשתי תרופות חדשות במשפחה זו, Atazanavir (רייאטאז) ו-Darunavir (פרזיסטה).
חשיפה מצטברת ל-NNRTI (Nonnucleoside Reverse Transcriptase Inhibitor), Efavirenz ו-Nevirapine, לא לוותה בסיכון מוגבר לאוטם לבבי. התוצאות היו דומות עם NRTI (Nucleoside Reverse Transcriptase Inhibitor), Didanosine, Lamivudine, Tenofovir או Zalcitabine.
מצד שני, הסיכון נטה להיות גבוה יותר עם חשיפה מצטברת לאנאלוגים של תימידין, Zidovudine ו-Stavudine. סיכון זה היה מובהק סטטיסטית מניתוח רב-משתנים (OR = 1.09/year).
מנתונים אלו עולה כי לא ניתן לקבוע כי הקשר בין חשיפה ל-Abacavir ובין הסיכון לאוטם לבבי הינו קשר סיבתי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!