מיקרומדיק טכנולוגיות הגישה בקשה ל-FDA לאישור ניסוי מסכם לשיווק קיט לזיהוי מוקדם של סרטן השד

הבקשה הוגשה לשם אישור המתווה הרגולאטורי ופרוטוקול הניסוי המסכם הנדרשים לשם קבלת אישור לשיווק בארה“ב.

הקיט מפותח על ידי חברת ביו גן, שהינה בעלת הזכויות למסחור של ערכת בדיקה לאיתור נשאיות של מוטציות הגורמות לשכיחות יתר של סרטן שד ושחלות באמצעות בדיקת דם.

הגשת הבקשה נעשתה בהמשך להצלחת הרחבת הניסוי שביצעה ביו גן בבית החולים הדסה ב-17

בפברואר 2010.

דויד סולומון, מנכ”ל מיקרומדיק “למרות שארוכה עוד הדרך להערכתי אנחנו בכיוון הנכון”

תל אביב, 4 אוגוסט 2010

חברת הביוטק מיקרומדיק, שמניותיה נסחרות בבורסה בתל-אביב (סימול מקטכ), הודיעה היום כי הגישה בקשה ל   FDA   לאישור ניסוי מסכם לשווק קיט דיאגנוסטי לזיהוי סיכון גנטי לסרטן השד, המפותח על ידי ביו גן, חברת בת של מיקרומדיק.

הבקשה הוגשה לשם אישור המתווה הרגולאטורי ופרוטוקול הניסוי המסכם הנדרשים לשם קבלת אישור לשיווק בארה“ב של קיט דיאגנוסטי לזיהוי סיכון גנטי לסרטן השד. המגעים נעשים במסגרת הליך ה-   PRE-IDE  הכולל הגשת תיק לאישור המתווה.

הקיט מפותח על ידי חברת ביו גן, שהינה בעלת הזכויות למסחור של ערכת בדיקה לאיתור נשאיות של מוטציות הגורמות לשכיחות יתר של סרטן שד ושחלות באמצעות בדיקת דם המבוססת         Real  Time PCR  , טכנולוגיה המפותחת בבית חולים הדסה בירושלים.

הגשת הבקשה ל-   FDA  , נעשתה בהמשך להצלחת הרחבת הניסוי שביצעה ביו גן בבית החולים הדסה, שמטרתו הייתה לבדוק את יכולת הזיהוי של הקיט לאיתור נשאיות של מוטציות בגנים BARCA1 ו- BARCA2.

נשאיות של מוטציות אלו הינן בעלות סיכוי גבוה להתפתחות של סרטן השד והשחלות.

תוצאות הניסוי, אשר הרחיב את מדגם הניסוי ל-95 נבדקות, הראו רגישות (שיעור יעילות באיתור נבדקות חולות) של 95% עם סגוליות (שיעור יעילות בנבדקות בריאות) של 88%.

הערכה החדשנית מבוססת על טכנולוגיה בשםReal Time PCR והיא מפותחת בבית החולים הדסה בירושלים על ידי צוות בראשות ד”ר אשר שלמון. הבדיקה מבוססת על סמן ביולוגי

 ( Marker  Bio) חדשני, והיא אמורה לזהות את הנשאיות של המוטציות באמצעות בדיקת דם.

לפי הדיווח שקיבלה מיקרומדיק מצוות הפיתוח של הערכה, מטרת הניסוי היתה לבחון את היכולת של הערכה לזהות נשאיות של מוטציות בגנים –    BRAC1 ו- BRCA2  מוטציות המובילות לסיכוי גבוה להתפתחות סרטן שד (אצל 82% מהנשאיות) ו/או סרטן שחלות (אצל 44% מהנשאיות). מפרטי הניסוי עולה, כי נכללו בו 20 נשאיות של מוטציות בגנים BRCA1 ו/או BRCA2   ו-18 נשים שאינן נשאיות של מוטציות בגנים אלו.

 מתוצאות הניסוי עולה כי אותרו 13 גנים נבחרים, המאפשרים זיהוי נשאיות של מוטציות בגנים  וזאת ברגישות של 90% וסגוליות של 84%.

דוד סלומון, מנכ”ל מיקרומדיק אמר היום כי “כמנכ”ל החברה אני מסתכל בסיפוק על העובדה, כי שני ביומרקים חדשניים של החברה: האחד בתחום זיהוי מוקדם של סרטן מעי הגס, והשני בתחום הערכת סיכון לחלות בסרטן השד והשחלות נמצאים בשלב PRE IDE     ב-   FDA    , למרות שארוכה עוד הדרך להערכתי אנחנו בכיוון הנכון, ואנחנו נעשה כל שביכולתנו להצעיד את החברה קדימה להצלחה”.

נמסר על ידי יח”צ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן