מאת ד”ר נגה ליפשיץ
בחודש אוגוסט 2010 פורסמה ב- Cochrane Database Systematic Reviews סקירה ספרותית ומטה-אנליזה, שבחנה את היעילות של תמיכה טלפונית מובנית (Structured Telephone Support) וניטור מרחוק (Telemonitoring) בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית. הכותבים מדווחים כי באוכלוסיה זו, ניטור מרחוק הוביל לצמצום הסיכון לתמותה מכל הסיבות והאשפוזים הקשורים לאי-ספיקת לב.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים רפואיים ואיתרו 25 מחקרים ו-5 תקצירים מתאימים. 16 מהמחקרים בדקו את היעילות של תמיכה טלפונית מובנית, וכללו 5,613 משתתפים. 11 מחקרים נוספים כללו 2,710 משתתפים ובדקו את היעילות של ניטור מרחוק, ו-2 מחקרים נוספים בחנו את 2 השיטות.
מתוצאות המטה-אנליזה עולה כי נמצא קשר בין ניטור מרחוק ובין ירידה של 34% בסיכון לתמותה מכל הסיבות (RR 0.66, 95% CI 0.54-0.81, p<0.0001). כמו כן, נמצא קשר בין תמיכה טלפונית מובנית ובין מגמה של צמצום התמותה, אם כי ללא מובהקות סטטיסטית (RR 0.88, 95% CI 0.76-1.01, p=0.08).
החוקרים מוסיפים כי במטה-אנליזה נצפה צמצום של האשפוזים הקשורים לאי-ספיקת לב הן במשתתפים שקיבלו תמיכה טלפונית מובנית (RR 0.77, 95% CI 0.68-0.87, p<0.0001), והן במשתתפים שעברו ניטור מרחוק (RR 0.79, 95% CI 0.67-0.94, p=0.008).
לאור התוצאות כותבים החוקרים כי תמיכה טלפונית מובנית וניטור מרחוק הובילו לצמצום הוצאות הבריאות, שיפרו את הטיפול התרופתי, הובילו להרחבת ידע המטופלים על מחלתם, ובחלק מהמחקרים גם נקשרו לשיפור דרגת התפקוד של המשתתפים.
לדברי החוקרים, 2 השיטות מאפשרות התערבות מוקדמת בעת הצורך, ועשויות לצמצם את התמותה ולמנוע סיבוכים חמורים והידרדרות במצב החולים. הם מוסיפים כי רק 3-4% מכלל המשתתפים התקשו ללמוד את הטכנולוגיה, ולרוב המכריע השיטות היו יעילות ושימושיות.
הם מציינים כי מעט עבודות דיווחו על העלויות הכרוכות ועדיין לא נקבע כי השיטות הן יעילות כלכלית, ולכן מסבירים כי דרושים מחקרים נוספים בתחום.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!