מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם בירחון ה- Lancet ב- 1 ספטמבר, עולה כי סוכרוז פומי עשוי שלא לספק אנלגזיה יעילה בילודים.
החוקרים מסבירים כי תינוקות רבים המאושפזים לבתי החולים עוברים פרוצדורות פולשניות חוזרות. סוכרוז פומי ניתן פעמים תכופות לשם הקלה על כאב הנובע מפרוצדורות אלו, לאור ההשפעה שלו על מדדי כאב התנהגותי ופיזיולוגי.
במחקר הנוכחי מסוג מחקר ביקורת כפול סמיות בהקצאה אקראית, ביקשו החוקרים לבדוק האם מתן סוכרוז מפחית פעילות מוחית ושדרתית הספציפית לכאב, לאחר פרוצדורה מכאיבה בילודים.
59 ילודים שאושפזו הוקצו לקבל 0.5 מ”ל של תמיסת סוכרוז 24% או 0.5 מ”ל של מים סטריליים 2 דקות לפני ניקוב עקב הכרחי. בדיקת EEG (Electroencephalographically) קבעה פעילות מוחית הספציפית לכאב כתוצאה מן הדקירה.
מתוצאות המחקר עולה כי לא הודגם הבדל משמעותי בפעילות מוחית הקשורה לכאב לאחר הדקירה בעקב, או בעוצמת ההחזר השדרתי או בתקופת החביון שלו כפי שעלה מבדיקת השרירי הדו ראשי ברגל שנדקרה.
בהשוואה לאלו שקיבלו מים סטריליים, אלו שקיבלו סוכרוז בדגימו מדד כאב נצפה משמעותית נמוך יותר (ממוצע של 5.8 [95% CI, 3.7 – 7.8] לעומת ממוצע של 8.5 [95% CI, 7.3 – 9.8]; P = .02). לאחר מתן סוכרוז, יותר ילדים היו ללא שינוי הבעת פניהם (35% לעומת 0%; P < .0001).
לדברי החוקרים, ממצאיהם מצביעים על כך שסוכרוז אינו משפיע משמעותית על פעילות מוחית או שדרתית בילוד הקשורה לכאב, ועל כן עשוי להוות תרופה אנלגטית לא יעילה. היכולת של סוכרוז להפחית מדדים קליניים נצפים לאחר פעולות מכאיבות בילודים לא צריכה להיות מפורשת כהקלה על הכאב.
בין מגבלות המחקר יש לציין את היותו חד מרכזי ואת גודל המדגם הקטן שעשוי היה לפגום בתוקפו.
החוקרים מציינים כי נראה כי סוכרוז מעמעם הבעות פנים לאחר פרוצדורות מכאיבות, אולם המידע הנוכחי מצביע על כך שהוא אינו מפחית ישירות פעילות הקשורה בקולטנים לכאב במעגלי תחושה מרכזיים, ועל כן אינו יעיל כאנלגטיקה.
החוקרים מוסיפים כי העדר ראיה לפעילות אנלגטית של סוכרוז במחקר, יחד עם חוסר ודאות באשר ליתרונות ארוכי טווח של מתן סוכרוז, מצביעים על כך שאין להשתמש בסוכרוז באופן שגרתי עקב כאב פרוצדוראלי עד למחקר נוסף בעניין.
במאמר מערכת נלווה נכתב כי למרות מגבלותיו, המחקר מוסיף מדדים חשובים להערכת ניהול כאב בילודים.
לדברי הכותבים, המחקר הנוכחי מודד כאב באמצעות פעילויות קורטיקליות המבטאות באופן ישיר תגובה לכאב, אולם מצבו של התינוק פעמים רבות מהווה את המדד הדפיניטיבי ליעילות ההתערבות הטיפולית, ועד להבנת מסלולי כאב והשפעות ארוכות וקצרות טווח של פרוצדורות פולשניות, יתכן כי מוקדם מדי להסיק כי סוכרוז אינו יעיל כאנלגטיקה לתינוקות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!