סוכרוז פומי עשוי לא לספק אנלגזיה יעילה בילודים (מתוך ה- Lancet)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון ה- Lancet ב- 1 ספטמבר, עולה כי סוכרוז פומי עשוי שלא לספק אנלגזיה יעילה בילודים.

החוקרים מסבירים כי תינוקות רבים המאושפזים לבתי החולים עוברים פרוצדורות פולשניות חוזרות.  סוכרוז פומי ניתן פעמים תכופות לשם הקלה על כאב הנובע מפרוצדורות אלו, לאור ההשפעה שלו על מדדי כאב התנהגותי ופיזיולוגי.

במחקר הנוכחי מסוג מחקר ביקורת כפול סמיות בהקצאה אקראית, ביקשו החוקרים לבדוק האם מתן סוכרוז מפחית פעילות מוחית ושדרתית הספציפית לכאב, לאחר פרוצדורה מכאיבה בילודים.

59 ילודים שאושפזו הוקצו לקבל 0.5 מ”ל של תמיסת סוכרוז 24% או 0.5 מ”ל של מים סטריליים 2 דקות לפני ניקוב עקב הכרחי.  בדיקת EEG (Electroencephalographically) קבעה פעילות מוחית הספציפית לכאב כתוצאה מן הדקירה.

מתוצאות המחקר עולה כי לא הודגם הבדל משמעותי בפעילות מוחית הקשורה לכאב לאחר הדקירה בעקב, או בעוצמת ההחזר השדרתי או בתקופת החביון שלו כפי שעלה מבדיקת השרירי הדו ראשי ברגל שנדקרה.

בהשוואה לאלו שקיבלו מים סטריליים, אלו שקיבלו סוכרוז בדגימו מדד כאב נצפה משמעותית נמוך יותר (ממוצע של 5.8 [95% CI, 3.7 – 7.8] לעומת ממוצע של 8.5 [95% CI, 7.3 – 9.8]; P = .02).  לאחר מתן סוכרוז, יותר ילדים היו ללא שינוי הבעת פניהם (35% לעומת 0%; P < .0001).

לדברי החוקרים, ממצאיהם מצביעים על כך שסוכרוז אינו משפיע משמעותית על פעילות מוחית או שדרתית בילוד הקשורה לכאב, ועל כן עשוי להוות תרופה אנלגטית לא יעילה.  היכולת של סוכרוז להפחית מדדים קליניים נצפים לאחר פעולות מכאיבות בילודים לא צריכה להיות מפורשת כהקלה על הכאב.

בין מגבלות המחקר יש לציין את היותו חד מרכזי ואת גודל המדגם הקטן שעשוי היה לפגום בתוקפו.

החוקרים מציינים כי נראה כי סוכרוז מעמעם הבעות פנים לאחר פרוצדורות מכאיבות, אולם המידע הנוכחי מצביע על כך שהוא אינו מפחית ישירות פעילות הקשורה בקולטנים לכאב במעגלי תחושה מרכזיים, ועל כן אינו יעיל כאנלגטיקה.

החוקרים מוסיפים כי העדר ראיה לפעילות אנלגטית של סוכרוז במחקר, יחד עם חוסר ודאות באשר ליתרונות ארוכי טווח של מתן סוכרוז, מצביעים על כך שאין להשתמש בסוכרוז באופן שגרתי עקב כאב פרוצדוראלי עד למחקר נוסף בעניין.

במאמר מערכת נלווה נכתב כי למרות מגבלותיו, המחקר מוסיף מדדים חשובים להערכת ניהול כאב בילודים. 

לדברי הכותבים, המחקר הנוכחי מודד כאב באמצעות פעילויות קורטיקליות המבטאות באופן ישיר תגובה לכאב, אולם מצבו של התינוק פעמים רבות מהווה את המדד הדפיניטיבי ליעילות ההתערבות הטיפולית, ועד להבנת מסלולי כאב והשפעות ארוכות וקצרות טווח של פרוצדורות פולשניות, יתכן כי מוקדם מדי להסיק כי סוכרוז אינו יעיל כאנלגטיקה לתינוקות.

Lancet

Lancet, editorial

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן