מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם ב-9 בספטמבר 2010 ב- American Journal of Cardiology עולה כי בקרב חולים לאחר אוטם קדמי של שריר הלב, אשר טופלו באמצעות צנתור כלילי וטיפול נוגד טסיות כפול, קריש דם בחדר השמאלי היה ממצא אקו-קרדיוגרפי שכיח יחסית בשבוע הראשון לאחר האירוע.
החוקרים כותבים כי לחולים לאחר אוטם בינוני-גדול בשל חסימת ה- Left anterior descending artery מומלץ לעבור בדיקת אקו-לב לזיהוי קריש דם בחדר השמאלי, ובמידה והבדיקה לא מדגימה את החדר השמאלי בבירור יש אינדיקציה לביצוע MRI.
החוקרים מציינים כי בעבר, לפני השימוש בתרומבוליזה, שיעור קרישי הדם בחדר שמאל הגיע עד 60% בחולים לאחר אוטם קדמי. כיום, רבים מהחולים הסובלים מאוטם עם עליות מקטע ST מטופלים באמצעות צנתור ונוגדי טסיות. לדברי החוקרים, לנוגדי טסיות יש השפעה מוגבלת על ייצור התרומבין, שלו תפקיד חשוב ביצירתו של קריש דם בחדר שמאל.
החוקרים בדקו נתונים על 100 משתתפים ממחקר ה- Autologous Stem Cell Transplantation in Acute Myocardial Infarction (ASTAMI), שסבלו מאוטם קדמי עם עליות מקטע ST בשל היצרות ב- Left anterior descending artery, וטופלו באמצעות צנתור כלילי. כל המשתתפים טופלו ב-Aspirin במינון 75 מ”ג/יום וב-Clopidogrel במינון 75 מ”ג/יום, ועברו בדיקות אקו-לב ו-MRI ב-3 החודשים הראשונים לאחר הצנתור.
החוקרים מדווחים כי ב-15 משתתפים זוהה קריש דם בחדר הלב השמאלי, וב-10 מהם זוהה הקריש בשבוע הראשון לאחר האוטם. הם מוסיפים כי לא נמצא הבדל במאפיינים הבסיסיים של המשתתפים שסבלו מקריש בחדר שמאל, לעומת משתתפים שלא פיתחו את ההפרעה. עם זאת, במשתתפים שפיתחו קריש דם בחדר השמאלי נצפה שיעור גבוה יותר של אוטמים גדולים (82.5% לעומת 63.8% במשתתפים ללא קריש), מקטע פליטה נמוך יותר בבדיקת SPECT (35.5% לעומת 44%) ובאקו לב (43% לעומת 46%), ורמות CPK גבוהות יותר (6,128 מק”ג/ל’ לעומת 2,197 מק”ג/ל’).
לאור התוצאות כותבים החוקרים כי באוכלוסיית המחקר, קריש דם בחדר שמאל היה ממצא שכיח יחסית. לפיכך הם ממליצים על ביצוע בדיקת אקו-לב מוקדמת בחולים לאחר אוטם קדמי בינוני-גדול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!