מתוצאות מחקר חדש עולה כי חלק גדול יחסית מהילדים עם גידול מוחי של מערכת העצבים המרכזית סובלים מהפרעות בשדה הראיה, כאשר החולים, ההורים והרופאים אינם מודעים להן כלל.
לדברי החוקרים, לעיתים קיימת נטייה להתמקד בטיפול בגידול עצמו, ומפספסים את ההפרעות בשדה הראייה. חשוב להבין את התחלואה הנלווית להפרעות בשדה הראייה שאינן מזוהות.
החוקרים כותבים כי ישנן השלכות משמעותיות להפרעות לא-מזוהות בשדה הראיה. חולים עם גידול מוחי של מערכת העצבים המרכזית עשויים לאבד חלק גדול משדה הראיה, ולא ידווחו על כך לאיש, במידה ולא מחפשים אחר ההפרעה עלולים לפספס אותה.
מחקרים מעטים בחנו את ההפרעות בשדה הראיה בילדים עם גידולי מוח של מערכת העצבים המרכזית. מבין 92 ילדים עם גידול ראשוני של מערכת העצבים המרכזית שהיו במעקב בבית החולים, 14 ילדים (15.2%) סבלו מהפרעות בשדה הראייה שלא זוהו עד להערכה ע”י נוירולוג ונוירו-אופתלמולוג ילדים. ילדים עם נוירופיברומטוזיס, שידוע כי עשויים לפתח גידולים של עצב הראייה ולכן צפויים לאובדן ראייה, לא נכללו במחקר.
הגיל הממוצע בעת האבחנה של הפרעות בשדה הראיה עמד על 8.9 שנים. הפרעות שלא זוהו בשדה הראייה לא היו קשורות בגיל החולים (p=0.27), או במין החולה (p=0.38).
בילדים עם גידול של האונה הטמפוראלית (p=0.004) או גידולים המערבים מספר אונות (p=0.00004) חל סיכון מוגבר להפרעות לא-מאובחנות בשדה הראייה.
מבין 14 הילדים בהם זוהו הפרעות בשדה הראייה, הגידול המקורי עירב את האונה הטמפוראלית בתשעה מקרים, את האונה הפריאטלית בשני מקרים, את הגומה האחורית בשני מקרים, את ההיפותלמוס-כיאזמה בשני חולים, ואזורים מרובים ב-4 מקרים.
בילדים עם גידולי מוח לא-נפוצים, דוגמת Desmoplastic Infantile Gangalioglioma או גידול פפילארי של האזור הפיניאלי, סווגו כחולים בגידולים עם פתולוגיות אחרות. בקבוצת ילדים זו תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להפרעות בשדה הראייה.
לאור ממצאים אלו, חשוב לערוך בדיקות סקר להפרעה בשדה הראייה בילדים עם גידולים נדירים מאוד או גידולים עם פתולוגיה לא-מסווגת. עם זאת, החוקרים מציינים כי המחקר אינו בעל עוצמה מספקת להערכת כל גידול בנפרד בכדי לזהות קשר משמעותי בין הפתולוגיה של הגידול ובין נוכחות הפרעות שלא זוהו בשדה הראייה.
ההפרעות בשדה הראייה כללו המיאנופסיה הומונימית (9 חולים), המיאנופסיה ביטמפוראלית (2 חולים), קוודראנטאנופסיה (2 חולים) הפרעה קוצנטנטרית בשדה הראייה (חולה אחד). הגורמים להפרעה בשדה הראייה כללו הסננה ישירה של הגידול (8 מקרים), סיבוכים לאחר-ניתוח (5 מקרים) ובצקת לאחר קרינה (מקרה אחד).
החוקרים מסכמים וכותבים כי זיהוי הפרעות בשדה הראיה בילדים עם גידולי מוח המערבים את מערכת העצבים המרכזית חשובים הן להתקדמות המחלה והן לבטיחות החולים. המחקר הנוכחי מדגיש את חשיבות הערכה נוירולוגית מקיפה באבחנה ובטיפול בילדים עם גידולים מוחיים.
Child Neurology Society (CNS) 39th Annual Meeting
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!