מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Archives of Internal Medicine, עולה כי רמות גבוהות יותר של אלפא-קרוטן בדם קשורות בסיכון מופחת למוות.
המחקר מצביע על כך שצריכה מוגברת של פירות וירקות, המייצרים אלפא-קרוטן וקרטוני אידים, עשויה להיות שיטה יעילה להפחתת הסיכויים למוות מוקדם.
מחקרים קודמים הראו כי צריכה מוגברת של ירקות ופירות הינה בעלת השפעה מגנה כנגד מחלות כרוניות כגון סרטן, מחלות כליליות וסוכרת, אולם לא ברור היה אלו מרכיבים במזונות אלו סיפקו את ההשפעה המגנה.
קרוטנואידים הינם אנטי-אוקסידנטים וככל הנראה מספקים הגנה באמצעות מניעה של נזק תלוי חמצן לדנ”א, חלבונים ושומנים המשחקים תפקיד מרכזי במחלות כרוניות דוגמת מחלות לב וסרטן.
מחקרים בהקצאה אקראית של תוספי ביתא-קרוטן לא חשפו השפעה המגנה כנגד סרטן, תחלואה קרדיו-וסקולארית או סוכרת סוג 2.
אלפא-קרוטן הינו אנטי-אוקסידנט דומה כימית לביתא-קרוטן, אולם מחקרי in vitro הדגימו כי הוא יעיל פי 10 בקירוב במניעת פרוליפרציה של תאי נוירובלסטומה, וכן הוא מונע קרצינוגנזיס של הכבד.
מחקרים נוספים הראו כי ירקות צהובים-כתומים או ירוקים כהים המכילים רמה גבוהה של אלפא-קרוטן הינם בעלי ההשפעה המגנה הניכרת ביותר כנגד סרטן ריאות לעומת כל יתר הירקות.
במחקר הנוכחי נכללו 15,318 נבדקים בני 20 שנים לפחות, ומהם נלקחו דגימות דם בין השנים 1988 עד 1994.
החוקרים הפרידו את הנבדקים לאלו עם רמות אלפא-קרוטן של 0 1 מיקרוגרם לד”ל ואלו עם רמות גבוהות יותר. רמות גבוהות נקשרו עם סיכונים מופחתים למוות מוקדם: אלו עם רמות של 2 עד 3 מיקרוגרם לד”ל הדגימו סיכון יחסי לתמותה של 0.73 (95% CI, 0.68 – 0.87); אלו עם רמות של 4 עד 5 מיקרוגרם לד”ל הדגימו סיכון יחסי לתמותה של 0.73 (95% CI, 0.65 – 0.83); אלו עם רמות של 6 עד 8 מיקרוגרם לד”ל הדגימו סיכון יחסי לתמותה של 0.66 (95% CI, 0.55 – 0.79); ואלו עם רמות מעל 9 מיקרוגרם לד”ל הדגימו סיכון יחסי לתמותה של 0.61 (95% CI, 0.51 – 0.73).
כמו כן זיהו החוקרים קשרים בין ריכוזי אלפא-קרוטן בדם ובין הסיכון לתמותה קרדיו-וסקולארית (P = .007), סרטן (P = .02), ויתר הגורמים (P < .001).
החוקרים חילקו את הנבדקים לתת קבוצות של מאפיינים דמוגרפים, הרגלי אורח חיים וגורמי סיכון בריאותיים, ונמצא כי הקשר בין רמות אלפא-קרוטן ותמותה מכל הסיבות היה מובהק ברוב הקבוצות.
נקודות החוזק של המחקר כוללות מדגם גדול ותקופת מעקב ממושכת.
מגבלות המחקר כוללות מדידה יחידה של רמות אלפא-קרוטן, סיווג לא נכון של סיבת מוות בנבדקים, וכן ההנחה לפיה רמות אלפא-קרוטן עשויות להוות סמן למצבים המשפיעים ישירות על תמותה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!