חשיבות אבחנה מוקדמת של דלקת מפרקים שגרונית על תוצאות הטיפול (Arthritis Rheum)

אבחנה מוקדמת של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) עשויה להביא לתוצאות טיפול טובות יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת דצמבר של Arthritis & Rheumatism.

לדברי החוקרים, התערבות מוקדמת משפרת באופן דרמטי את התוצאות הקליניות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. המחקר הנוכחי מספק את העדות הראשונה לפיה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, דחייה של למעלה מ-12 שבועות מהופעת התסמינים עד לפניה לריאומטולוג, מלווה בשכיחות גבוהה יותר של נזק מפרקי וסיכוי נמוך יותר להפוגה ממושכת ללא צורך ב-DMARD (Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs).

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את הקשר בין פניה מאוחרת לייעוץ ריאומטולוג ובין שיעורי ההרס המפרקי והסבירות להפוגה ללא צורך ב-DMARD בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. בנוסף, החוקרים העריכו את הדחייה בפנייה לייעוץ ראומטולוגי שהייתה תלויה במטופל ובמטפל.

החוקרים קבעו את סך העיכוב בפנייה לייעוץ ראומטולוגי, והן את העיכוב מצד המטופל והעיכוב מצד המטפל, בקרב 1674 חולים עם דלקת מפרקים מוקדמת. הם גם העריכו את הקשר בין העיכוב בפניה לייעוץ, הפוגה ממושכת ללא צורך בטיפול ב-DMARD, ושיעור ההרס המפרקי במהלך מעקב בן שש שנים אחר 598 חולים (35.7%) שאובחנו עם דלקת מפרקים שגרונית בין 1993 ו-2006.

בקרב חולים עם דלקת מפרקים מוקדמת, חציון העיכוב בפניה לייעוץ ריאומטולוג בגלל המטופלים עמד על 2.4 שבועות, חציון העיכוב בפניה בגלל המטפלים עמד על 8.0 שבועות וסך חציון העיכוב בפנייה לייעוץ עמד על 13.7 שבועות. העיכוב הכולל הממושך ביותר, מבין כלל האבחנות, היה 18 שבועות בקרב חולים שאובחנו עם דלקת מפרקים שגרונית או ספונדילוארתרפוטיות. מבין החולים האלו עם דלקת מפרקים שגרונית, 69% נבדקו לאחר עיכוב ממוצע של לפחות 12 שבועות.

בהשוואה להערכת ריאומטולוג שנערכה תוך פחות מ-12 שבועות, עיכוב של 12 שבועות ומעלה לווה ביחס סיכון של 1.87 להעדר הפוגה ללא צורך בטיפול ב-DMARD, ושיעור גבוה פי 1.34 של הרס מפרקי לאחר שש שנים. ההשפעה של העיכוב בפניה לייעוץ לא נעלמה כאשר הערכת הריאומטולוג הובילה לגישת טיפול פוטנטי יותר.

גורמים שהיו קשורים בעיכוב ממושך יותר בטרם הערכה ע”י ראומטולוג, כללו גיל מתקדם, מין נקבה, הופעת תסמינים הדרגתית, מעורבות מפרק קטן, רמת CRP נמוכה ונוכחות נוגדנים-עצמיים.

החוקרים כותבים כי התוצאות שמות דגש על חשיבות צמצום העיכוב בהערכת ריאומטולוג ובדקות נוספות עשויות לסייע בזיהוי המקרים בהם טיפול מוקדם עשוי להוביל לתוצאות טיפול טובות יותר בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.

מגבלות המחקר כוללות משך תסמינים של פחות משנתיים בכל החולים ואיסוף נתונים ממדינה אחת בלבד.

Arthritis Rheum. December 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן