מחלת האלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת המשפיעה על חיי החולה והמטפל כאחד. האתגרים היומיומיים נעים מקשיים מעשיים לקשיים רגשיים. להתמודדות עמם יש השלכות משמעותיות על איכות חייהם של כל המעורבים. הסתגלות למחלה פירושה התמודדות עם כל אתגר בתורו. יחד עם זאת, קיימים שיטות וטיפולים לשיפור ולייצוב התסמינים לטובת החולה והמטפל גם יחד.
אתר חיים עם אלצהיימר (www.alz.co.il) מציע מדריך מעשי להתמודדות עם היבטיו השונים של הטיפול בחולה האלצהיימר, מעצות למשימות יומיומיות כגון טיפול שיניים ושמירה על הגיינה ועד עצות להתמודדות עם השינויים ההתנהגותיים המתרחשים במהלך המחלה.
שמירה על הגיינה- זהו אחד התחומים הקשים והמתסכלים ביותר בטיפול בחולי אלצהיימר, משום ששינוי התנהגות בתחום זה הוא אחד משינויי ההתנהגות הנפוצים שעוברים חולי אלצהיימר. קשה לשכנע חולים לשמור על הגיינה, אך אסור לעשות זאת בצעקות או בדיבור מהיר ולא ברור, כי התנהגות כזו עלולה להוביל את החולה למצבים של אי שקט וחרדה. חייבים למצוא את שביל הזהב: להיות אסרטיביים אך לא תוקפניים, כדי לשכנע את המטופל להתקלח, לצחצח שיניים וכו’. (פרופ’ יאיר למפל, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבי”ח וולפסון).
אלימות אצל החולה- שמרו על אוירה רגועה גם כאשר החולה מגלה סימנים של אלימות. אם הסיטואציות האלימות הופכות להיות קשות מדי, שקלו את האפשרות של העברת המטופל באופן זמני או קבוע לסביבה רגועה (מועדון יום, נופשון וכו’). (פרופ’ יהודית אהרון-פרץ, מנהלת היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית- מרפאת הזכרון רמב”ם הקריה הרפואית לבריאות האדם).
טיפול השיניים בחולי אלצהיימר רופאי השיניים משתמשים לעתים קרובות בעזרה תרופתית כדי להרגיע חולי אלצהיימר לפני טיפול. לכן מומלץ לפנות למרפאות מיוחדות שמתמחות בטיפולי שיניים בחולי אלצהיימר, שקיימות כמעט בכל בית חולים. (פרופ’ יאיר למפל, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבי”ח וולפסון).
האם לספר לאבא שהוא חולה אלצהיימר? כדאי להמנע מלהטיח בפני החולה את העובדות המרות, כי התגובה עלולה להיות החמרה במצב והעדר כל רצון להלחם עם המחלה. עם זאת, חלק גדול מהחולים חשים שדבר מה אינו כרגיל, לכן חשוב לספר להורה על מחלתו כדי לנסות ולגרום לו לשתף פעולה עם בני המשפחה בחיי היום יום. קיימים מצבים רבים העלולים לסכן אותו, כגון נהיגה במכונית, ולכן כדאי שבני המשפחה יבקשו ממנו לא לנהוג וידריכו אותו בדברים נוספים העלולים להוות סיכון. (פרופ’ יאיר למפל, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבי”ח וולפסון)
גמישות חשובה- היו גמישים להעדפות המשתנות של החולה. הכירו בשינויים באישיותו וברצונותיו ועשו כל שניתן בכדי לשפר את הרגשתו. (ד”ר קליאוט דוריטה, רופאה נוירולוגית בכירה, היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית ברמב”ם)
מינוי אפוטרופוס- יש לשקול מינוי אפוטרופוס על גופו ורכושו של החולה כדי למנוע מצבים לא נעימים או מסוכנים בעתיד. לא חייבים לקבל את הסכמתו של החולה לכך. (ד”ר דורון מאזה, פסיכוגריאטר, סגן מנהל מח’ פסיכוגריאטרית בבית חולים אברבאנל)
עיסוי מרגיע- לפני השינה או במצבי אי שקט כדאי לעשות עיסוי בידיים או ברגליים של החולה עם שמן לוונדר או שמן מליסה. ישנם מחקרים שהוכיחו כי עיסויים כאלה מרגיעים את החולים. (ד”ר ברוריה בן מאיר, פסיכוגריאטרית)
לאפיין חדרים לפי צבעים- כדאי לנסות לאפיין חדרים בבית לפי צבעים, כלומר לצבוע את חדר השינה בצבע סגול, את המטבח בצבע כחול ואת האמבטיה בצבע ורוד, ולאחר מכן להתחיל לקרוא להם לפי צבעיהם: החדר הכחול, החדר הסגול וכו’. הסיבה- למטופלים יותר קל לזכור דברים באופן ויזואלי. הצבעים יעזרו להם לזכור את המיקום ואת הייעוד של כל חדר (ד”ר ברוריה בן מאיר, פסיכוגריאטרית)
פעילות קוגניטיבית מסייעת לגירוי המוח- כדאי לעודד את החולה לעסוק בפעילות קוגניטיבית כגון פתירת תשבצים, משחקי מחשב, התעדכנות בחדשות, קריאת ספרים ועוד. כמו כן, כדאי לעזור להם לשמור על קשרים חברתיים, במידת האפשר. פעילות קוגניטיבית שמגרה את המוח יכולה לסייע לחולה לשמור על הכושר הקוגניטיבי שלו. האבחנה היא לא סוף פסוק, ומומלץ לא להרים ידיים. כיום ישנם טיפולים למחלת האלצהיימר, כגון אביקסה ורמיניל, המסייעים לעכב את התקדמות המחלה. (פרופ’ יאיר למפל, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבי”ח וולפסון)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!