מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון European Heart Journal עולה כי נשים מתחת לגיל 50 העוברות ניתוח לכריתת רחם, עם או ללא כריתת שחלות, מצויות בסיכון מוגבר למחלת לב.

החוקרים טוענים כי המדובר באחד המחקרים הגדולים שבוצעו עד כה בנושא הקשר האפשרי בין ניתוח לכריתת רחם ושחלות ובין תחלואה קרדיווסקולארית, וכי הינו בנוסף בעל משך המעקב הארוך ביותר מביניהם- למעלה משלושה עשורים. עד כה, הם מסבירים, סברו כי רק נשים העוברות ניתוח לכריתת שחלות מצויות בסיכון קרדיווסקולארי מוגבר, אולם תוצאות עבודתם זו מראות כי כריתת רחם בפני עצמה קשורה אף היא בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת לב. מאחר וכריתת רחם הינה פעולה שכיחה מאוד, ותחלואה קרדיווסקולארית הינה גורם התמותה מספר אחד בקרב נשים, הרי שלתוצאות המחקר הנוכחי עשויות להיות לטענתם השלכות אדירות ביחס לבריאות הציבור.

החוקרים עשו שימוש במאגרי נתונים לאומיים בשבדיה על מנת לאתר את כל הנשים השבדיות אשר עברו ניתוח לכריתת רחם בעקבות התוויות שפירות בין השנים 1973 ו-2003. תוצאות החיפוש העלו 184,441 חולות אשר הושוו עם קבוצת ביקורת של נשים שלא עברו ניתוח שכזה. התוצא העיקרי נקבע כאשפוז הראשון או תמותה בעקבות מחלה קרדיווסקולארית חדשה (לרבות מחלת לב כלילית, שבץ או אי ספיקת לב).

תוצאות המחקר הראו כי עבור נשים אשר היו מתחת לגיל 50 בתחילת המחקר, כריתת רחם הייתה קשורה בסיכון מוגבר משמעותית לתחלואה קרדיווסקולארית במהלך המעקב. עלייה זו בסיכון הייתה עקבית עבור ההיארעות של מחלת לב כלילית כמו גם עבור שבץ, ונותרה משמעותית גם לאחר תקנון למצב סוציואקונומי.

החוקרים מדווחים כי בקרב נשים מתחת לגיל 50, יחס הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית עבור אלו מהן שעברו כריתת רחם בלבד היה 1.18 (95% CI = 1.13-1.23) בהשוואה לאלו שלא עברו ניתוח כלל. לעומת זאת, יחס הסיכון היה 2.22 (95% CI = 1.01-4.83) עבור אלו שעברו כריתת רחם וכן עברו כריתת שחלות בעברן, ו-1.25 (95% CI = 1.06-1.48) עבור אלו שעברו כריתת רחם ושחלות.

באשר לנשים מעל גיל 50, לא נצפה לדברי החוקרים קשר משמעותי בין כריתת רחם ובין ההיארעות של תחלואה קרדיווסקולארית.

לדברי החוקרים, סבורים כי הסרת השחלות היא שגורמת לעלייה בתחלואה הקרדיווסקולארית בנשים שלפני גיל המעבר. הסיכון המוגבר להתפתחות מחלת לב בנשים שעברו כריתת רחם בלבד עשויה להיות מוסברת על ידי הסרת הרחם, אשר משפיעה על אספקת הדם לשחלות, כך שיתכן ובנשים אלו מופיעה המנופאוזה מוקדם יותר.

החוקרים מוסיפים כי על סמך תוצאות אלו, יש לשקול את הסיכון הקרדיווסקולארי בטרם ממליצים על ניתוח לכריתת רחם. הוא מציין כי המגמה כיום הינה כזו לפיה נשים עוברות כריתת רחם בגיל צעיר יותר, שכן המדובר על פי רוב בפעולה בטוחה יחסית אשר מביאה לריפוי בעיות גניקולוגיות רבות, וכן מלווה בשיעור גבוה של שביעות רצון לאחר הניתוח. הם מעריכים כי כאחת מכל חמש נשים עוברות כריתת רחם במהלך חייהן בבריטניה, וכאחת משלוש עושות כן בארצות הברית.

באשר למגבלות המחקר הנוכחי, מזכירים החוקרים את מבנהו התצפיתי ואת העובדה כי נאסף מידע רק ביחס לאירועים קרדיווסקולאריים אשר הצריכו אשפוז. עם זאת, לטענתם מגבלות אלו הביאו ככל הנראה לתת-הערכה של הסיכון שנבדק. לדבריהם, המחקר מחזק את הטיעון על פיו כריתת רחם מגבירה את הסיכון הקרדיווסקולארי. מאחר ולא ניתן לערוך מחקר בהקצאה אקראית עם מדגם גדול דיו, סביר להניח כי לעולם לא תהיינה הראיות הדפיניטיביות הדרושות להוכחה מוחלטת של קיום קשר זה, הם מציעים.

אף על פי כן, החוקרים ממליצים לגניקולוגים לשקול סיכון זה ולדון בו עם המטופלות אשר עשויות להיות מועמדות לכריתת רחם, ובייחוד עם אלו מהן אשר להן קיים כבר סיכון מוגבר, כגון אלו עם יתר לחץ דם או תחלואה קרדיווסקולארית קיימת.

ראוי לציין, כי במבט ראשון תוצאות המחקר נראות כסותרות את מסקנות מחקר ה-Women’s Health Initiative (WHI), אשר בו לא נמצא קשר בין כריתת רחם ובין תחלואה קרדיווסקולארית. לדברי החוקרים, על אף שהתוצא העיקרי לא נבדל משמעותית בין שני המחקרים, הרי שבזה הנוכחי רובדו התוצאות על פי חלוקה לגילאים (מתחת לגיל 50 ומעליו, סף המייצג את גיל המעבר הממוצע בנשים שבדיות), דבר שלא נעשה במחקר ה-WHI. בנוסף, הערכות הסיכון הכוללות לקשר בין כריתת רחם ובין תחלואה קרדיווסקולארית היו לטענתם דומות יחסית בין המחקרים, אם כי במחקר ה-WHI הקשר איבד את מובהקותו הסטטיסטית לאחר תקנון למאפיינים דמוגרפיים ולגורמי סיכון בסיסיים. לדבריהם, יתכן והדבר נובע ממספר מקרים נמוך יותר במחקר הקודם ולמשך המעקב הקצר יותר. מאידך, הם מזכירים כי במחקרם הנוכחי לא היו זמינים נתונים מסוימים ולפיכך לא ניתן היה לתקנן אליהם. לבסוף, החוקרים מציינים כי מחקר ה-WHI התבסס על מתנדבות, בעוד שהמחקר הנוכחי בחן את האוכלוסייה הכללית, דבר אשר עשוי היה להשפיע על התוצאות בכמה דרכים.

Eur Heart J 2010

לידיעה במדסקייפ