מאת ד”ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של כתב העת Journal of Hepatology עולה כי שימוש בחסמי בטא במטופלים עם שחמת ומיימת רפרקטורית עשוי להגביר את הסיכון לפתח circulatory dysfunction לאחר ניקור מיימת.
במחקר זה בדקו החוקרים השפעה של טיפול בתרופות ממשפחת חסמי בטא על התפתחות paracentesis-induced circulatory dysfunction (או PICD , המוגדר על ידי עליה של רנין בדם שבוע לאחר ניקור מיימת בפחות 50% יחסית לרמה לפני הניקור). במחקר השתתפו 10 מטופלים סביב גיל 60 עם שחמת כבד ומיימת רפרקטורית תחת טיפול בחסמי בטא. מטופלים אלה נזקקו לניקור מיימת קבוע כפעמיים בחודש. החוקרים בדקו דופק, ל”ד, ורמת רנין (renin ) בדם לפני ואחרי ניקור מיימת בנפח גדול עם החזר אלבומין תוך ורידי, וכן שבוע לאחר הניקור. בהמשך הטיפול בחסמי בטא הופסק בהדרגה והחוקרים המשיכו לעקוב אחר אותם מדדים סביב ניקורים.
תחת טיפול בחסמי בטא, הדופק לא השתנה מייד לאחר הניקור, אך לחץ הדם הממוצע ירד באופן משמעותי. PICD התפתח ב-8 מטופלים. לאחר הפסקת הטיפול בחסמי בטא, הדופק עלה באופן משמעותי מייד לאחר הניקור, ולחץ הדם הממוצע ירד באופן משמעותי. PICD התפתח במטופל אחד בלבד.
החוקרים מסכמים וכותבים כי השימוש בחסמי בטא עשוי להיות קשור בסיכון גבוה יותר להתפתחות PICD במטופלים עם שחמת ומיימת רפרקטורית. המנגנון אינו ברור, וקבוצת המחקר הייתה קטנה, אך החוקרים מציעים להתייחס בזהירות לחסמי בטא במטופלים אלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!