מתוצאות מחקר גדול בקרב נשים בארצות הברית עולה כי בנשים מבוגרות הסובלות מעצירות כרונית קיים סיכון מוגבר למחלות לב, בהשוואה לאלו עם יציאות סדירות יותר. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת American Journal of Medicine.
לדברי החוקרים, אין להסיק מכך כי עצירות בפני עצמה, מהווה את ההסבר לסיכון המוגבר. בפועל, ייתכן כי נשים הסובלות מעצירות כרונית נוטות לנוכחות גורמי סיכון מרובים יותר למחלות לב דוגמת דיאטה דלת-סיבים, מיעוט פעילות גופנית ושיעור גבוה של לחץ ם גבוה או ערכי כולסטרול גבוהים.
למעשה, כאשר החוקרים ניתחו את הנתונים בהתאם לגורמים אלו ואחרים, הקשר בין עצירות ובין מחלות לב נעלם ברובו.
מדגם המחקר כלל כ-73,000 נשים לאחר-מנופאוזה, שהיו במעקב במשך תקופה של שש עד עשר שנים. בתחילת המחקר, הנשים דיווחו על אורחות החיים והרגלי הבריאות שלהן, כולל בעיות עצירות במהלך החודש האחרון.
35% מהנשים סבלו מעצירות. ובמהלך השנים העוקבות הן היו בסיכון גבוה יותר מנשים אחרות למחלות עורקים, התקפי לב ואירועים מוחיים או תמותה עקב מחלות לב.
מבין הנשים עם עצירות חמורה, כלומר כזו הגורמת להפרעה בתפקוד היומיומי, פחות מ-2% אובחנו עם אירוע קרדיווסקולארי בכל שנה במהלך המעקב. זאת בהשוואה לפחות מ-1% מהנשים עם פעילות מעיים תקינה בתחילת המחקר. בנשים עם עצירות קלה עד בינונית, שיעור זה נפל בטווח בין שני אלו.
עם זאת, כאמור, הקשר הנ”ל נעלם ברובו לאחר תקנון לגורמים אחרים גיל, משקל, דיאטה, פעילות גופנית וגורמי סיכון מקובלים למחלות לב (יתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוה). בסופו של דבר, נותר קשר בין עצירות חמורה בלבד ובין מחלות לב.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לא ניתן לקבוע המלצות חד-משמעיות על-בסיס הממצאים. הם רק מעלים את האפשרות כי עצירות עשויה לסייע בזיהוי נשים בהן ייתכנו מספר גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם וכתוצאה מכך מצויות בסיכון קרדיווסקולארי מוגבר. ם זאת, יש להקפיד על הערכה לגורמי סיכון למחלות לב ואירועים מוחיים בכל הנשים לאחר-מנופאוזה.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!