מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Translational Medicine עולה כי הפרעות אימונולוגיות עשויות לשמש כסמנים ביולוגיים לנוכחות תסמונת העייפות הכרונית, ואלו עשויות לשמש ככלי אבחנתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Chronic Fatigue Syndrome / Myalgic Encephalomyelitis (CFS/ME) מתאפיינת בעייפות ממושכת וירידה בתפקוד הקוגניטיבי ותפקודים פיזיולוגיים אחרים. התוצאה הינה פגיעה חמורה באיכות החיים, קשיים בטיפול ועלויות גבוהות למערכת הרפואית. עד כה אין מנגנון משביע רצון המסביר את הגורם למחלה. מחקרים זיהו שינויים במערכת החיסון, אך מדובר בנתונים לא עקביים.
במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את פרופיל הסמנים להערכת תפקוד מערכת החיסון בחולים עם תסמונת העייפות הכרונית.
מדגם המחקר כלל 95 חולים ו-50 ביקורות בריאות. החוקרים העריכו את פעילות תאי NK (Natural Killer) ו-CD8+, פרופיל ציטוקינים Th1 ו-Th2 של תאי CD4+, ביטוי VPACR2 (Vasoactive Intestinal Peptide Receptor 2), רמות פנוטיפים של NK ותאי T עם FoxP3.
מהתוצאות עולה כי בהשוואה לביקורות בריאות, בקבוצת החולים תועדה רמות גבוהות יותר משמעותית של IL-10, TNF-Alpha, CD4+CD25+, FoxP3 וביטוי VPACR2. פעילות ציטוטוקסית של תאי NK ו-CD8+ ופנוטיפ NK היו ירודים משמעותית בחולים עם תסמונת העייפות הכרונית. ביטוי Granzyme A ו-Granzyme K היה מופחת, בעוד שביטוי Perforin היה מוגבר משמעותית בקבוצת החולים, בהשוואה לביקורות. מהנתונים עולה כי קיימת הפרעה משמעותית בבקרת מערכת החיסון בחולים עם תסמונת העייפות הכרונית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי שינויים אימונולוגיים עשויים לשמש כסמנים וכלים אבחנתיים בחולים עם תסמונת העייפות הכרונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!