טיפול ב-Zoledronic Acid מצמצם ספיגת עצם בנשים לאחר-מנופאוזה (Menopause)

בהשוואה ל-Raloxifene, מתן טיפול ב–Zoledronic Acid מלווה בירידה גדולה יותר משמעותית בסמני ספיגת עצם בנשים לאחר-מנופאוזה עם מסת עצם ירודה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת אוגוסט של Menopause.

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את השפעות Zoledronic Acid ו-Raloxifene על סמני ספיגת עצם, המנבאים להערכתם את הסיכון לשברים.

במסגרת המחקר, 110 נשים לאחר מנופאוזה, עם צפיפות מינראלים נמוכה של העצם, חולקו באקראי לטיפול בעירוי תוך-ורידי יחיד של –Zoledronic Acid (5 מ”ג) או למשך שישה חודשי טיפול פומי יומי ב-Raloxifene (60 מ”ג). היעד העיקרי להערכת יעילות היה שינוי ברמות NTx בשתן לאחר שישה חודשים, ותוצאי יעילות משניים כללו את השינוי ברמות BSAP (Bone Specific Alkaline Phosphatase) בדם לאחר 2, 4 ו-6 חודשים.

בהשוואה ל-Raloxifene, הטיפול ב–Zoledronic Acid לווה בירידה גדולה יותר משמעותית ברמות NTx בשתן לאחר שישה ודשים (היעד העיקרי) כמו גם לאחר חודשיים וארבעה חודשים (p<0.001). בכל נקודות הזמן, הטיפול ב–Zoledronic Acid לווה גם בירידה גדולה יותר ברמות BSAP בדם (p<0.001).

מהמחקר עולה אפשרות להשפעה דיפרנציאלית של Raloxifene בנשים מעל גיל 65, בהשוואה לנשים מתחת לגיל 65. בקרב נשים מעל גיל 65 לא תועדה ירידה משמעותית ברמות NTx בשתן (המדד ששימש להערכת ספיגת עצם). עם זאת, למחקר אין עוצמה מספקת להערכת הנושא.

למרות ששני הטיפולים נסבלו היטב, תופעות לוואי היו נפוצות יותר עם טיפול ב–Zoledronic Acid, בעיקר תסמינים זמניים לאחר מתן העירוי, שהופיעו במהלך שלושת הימים הראשונים לטיפול.

החוקרים כותבים כי עם Zoledronic Acid נרשמה ירידה גדולה יותר בסמני ספיגת עצם, בהשוואה לטיפול ב-Raloxifene בנשים לאחר מנופאוזה עם מסת עצם ירודה. עם טיפול פומי, כצפוי, ההיענות ירדה במהלך המחקר, עובדה שוודאי פגעה ביעילות הטיפול. עם זאת, בנשים צעירות עם סיכון נמוך לשברים, אך סיכון מוגבר לסרטן שד, ייתכן ו-Raloxifene הינה אפשרות טיפול עדיפה.

Menopause. 2011:18:851-856

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן