החודש מציגים “ר אסף וסרמן, ד”ר מתי שנל, ד”ר בן בורסי ופרופ’ חנן גוזנר-גורמחלקה פנימית ב’, המרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי, והפקולטה לרפואה ע”ש סקלר, אוניברסיטת תל אביב
בפתח הסקירה מסבירים המחברים שחומצה אורית (ח”א) היא תוצר הפעולה של האנזים Xanthine Oxidase והתוצר הסופי של מטבוליזם הפורינים. ח”א המשתחררת על ידי תאים מתים מהווה “סיגנל סכנה” המפעיל לאוקוציטים באמצעות תגובת Innate immunity ויצירת IL-1. ח”א קשורה לתהליכים פרואתרוגניים, כולל עליה בדחק חימצוני, הגברת שגשוג שריר חלק ופגיעה בתפקוד האנדותל [1,2]. רמות גבוהות של ח”א נקשרו למגוון רחב של מחלות ביניהן שיגדון, מחלת כליות ותחלואה קרדיווסקולארית כולל יל”ד, מחלת עורקים כלילית, מחלה צרברווסקולארית, סינדרום מטבולי והיפראיניסולינמיה [2]. עד עתה לא הוכרעה השאלה מה המשמעות של היפראוריצמיה – האם היא מהווה גורם סיכון עצמאי לתחלואה או שמא רק סמן לגורמי סיכון מוכרים וכן האם יש צורך לטפל בהיפראוריצמיה אתסמינית. לסקירה המלאה באתר האיגוד לרפואה פנימית
![ניתוח בריאטרי יעיל יותר מטיפול תרופתי להפחתת הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים ומג'וריים בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה (J Am Coll Cardiol)](https://www.e-med.co.il/wp-content/uploads/2021/07/Mishkal-200x200.jpg)
ניתוח בריאטרי יעיל יותר מטיפול תרופתי להפחתת הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים ומג'וריים בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה (J Am Coll Cardiol)
בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית-עד-חמורה והשמנת-יתר, ניתוח מטבולי לעומת טיפול לא-תרופתי מלווה בסיכון נמוך יותר משמעותית להיארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין טיפול קודם שהוכח כמפחית סיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה בחולים עם […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!