מתן סורפקטנט דרך מכשיר CPAP למניעת הנשמה מכאנית (Lancet)

מתן סורפקטנט לפגים דרך צנתר קטן עם תסמונת RDS (Respiratory Distress Syndrome), הנושמים באופן עצמוני בעזרת מכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) עשוי למנוע את הצורך בהנשמה מכאנית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם ב-Lancet.

הטיפול המקובל בתינוקות עם RDS הינו מתן סורפקטנט דרך צינור הנשמה במהלך הנשמה מכאנית. במטרה להימנע מהסיבוכים הכרוכים בהנשמה, CPAP והנשמה לא-פולשנית שימשו כטיפול במבוגרים וילדים, כאשר החיסרון העיקרי נבע מכך שלא ניתן היה לטפל בסורפקטנט בפגים.

במחקר Avoiding Mechanical Ventilation בחנו החוקרים את היעילות והבטיחות של מתן סורפקטנט לפגים המטופלים במכשיר CPAP.

במסגרת המחקר חולקו באקראי 220 תינוקות, שנולדו לאחר 26-28 שבועות הריון, מ-12 יחידות טיפול נמרץ בפגים, לטיפול סטנדרטי (112 תינוקות, CPAP בלבד עם אינטובציה לפי הצורך ומתן סורפקטנט, במידת הצורך, במהלך הנשמה מכאנית) או קבוצת התערבות (108 תינוקות; מתן סורפקטנט מוקדם במהלך שימוש במכשיר CPAP ונשימה עצמונית). כל אחד מהתינוקות שקל פחות מ-1.5 ק”ג בלידה.

התוצא העיקרי היה כל הנשמה מכאנית או העדר הנשמה אך לחץ חלקי של פחמן דו-חמצני של למעלה מ-65 מ”מ כספית, או אחוז חמצן בשיאוף של למעלה מ-60%, במשך למעלה משעתיים בין 25 ו-72 שעות לאחר הלידה. בתינוקות בהן ננקטה גישה פחות פולשנית הסבירות להנשמה מכאנית הייתה נמוכה יותר מהביקורות (28% לעומת 46%, בהתאמה). בקבוצת ההתערבות, הצורך בהנשמה במהלך יתר האשפוז היה פחות נפוץ (33% בהשוואה ל-73% בקבוצת הביקורת) והצורך בתוספי חמצן היה קטן יותר לאחר 28 ימים (30% לעומת 45%). לא תועד הבדל בשיעורי התמותה וסיבוכים חמורים, כולל BPD (Bronchopulmonary Dysplasia).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתן סורפקטנט דרך צנתר דק לפגים הנושמים באופן עצמוני עם מכשיר CPAP מפחית את הצורך בהנשמה מכאנית.

Lancet. Published online September 30, 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן