חולים רבים עם ליקוי קוגניטיבי קל (Mild Cognitive Impairment, ובקצרה, MCI) סובלים מתת-משקל, ובמאמר חדש שפורסם בכתב העת Neurology כותבים חוקרים כי נראה שהקשר בין מחלת אלצהיימר ובין משקל הגוף מורכב.
לדברי החוקרים, מחקרים קודמים מצאו כי בנוכחות תת-משקל בגיל העמידה קיים סיכון מוגבר להתפתחות מחלת אלצהיימר, בהשוואה למטופלים במשקל תקין. עם זאת, כאמור, הם סבורים כי הקשר בין מחלת אלצהיימר ומשקל הגוף מורכב יותר.
במסגרת המחקר נבחנו נתונים אודות 506 משתתפים שלקחו חלק ביוזמת Alzheimer’s Disease Neuroimaging Initiative. החוקרים התבססו על בדיקות PET (Positron Emission Tomography) עם קליטת Pittsburg Compound B או בדיקות נוזל שדרה להערכת חלבוני טאו וביתא-עמילואיד. הם בחנו את הקשר בין הסמנים והקליטה בבדיקת PET ובין מדד מסת הגוף.
במדגם כולו, נמצא קשר בין ביתא-עמילואיד, חלבוני טאו, יחס טאו/ביתא-עמילואיד וקליטה בבדיקת PET ובין מדד מסת הגוף. בחולים עם ערכי BMI הנמוכים ביותר סמנים אלו היו מוגברים.
בקבוצת החולים עם ליקוי קוגניטיבי קל, סימני פלאקים של ביתא-עמילואיד היו נפוצים יותר בחולים עם ערכי BMI נמוכים, בהשוואה לאלו בעלי עודף-משקל (85% לעומת 48%). קשר זה תועד בחולים ללא בעיות קוגניטיביות.
החוקרים כותבים כי מהנתונים בנבדקים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין עולה קשר בין ערכי BMI נמוכים ובין סמנים פתופיזיולוגיים, המתאימים למחלת אלצהיימר. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לבחון אם הקשר הנ”ל משקף תגובה מערכתית למחלה שלא-זוהתה.
במחקר מצאו החוקרים קשר בין סמנים לחלבוני טאו ועמילואיד במוח ובין ערכי BMI (Body Mass Index) נמוכים יותר בחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל. מהממצאים עולה האפשרות כי בשלב המוקדם של המחלה ישנו קשר בין שינויים במוח על-רקע מחלת אלצהיימר ובין שינויים מטבוליים מערכתיים. ייתכן כי הקשר נובע מנזק להיפותלמוס, לו תפקיד חשוב בבקרת המטבוליזם וצריכת מזון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!