ע”פ מחקר חדש מ-Bone נשים פוסטמנופאוזליות ששתו תה שעשוי מ-yerba mate (משקה פופולארי בדרום אמריקה המכיל xanthine ) השיגו ערכי BMD גבוהים יותר מנשים שלא שתו את התה.
המשקה מוכן ממיצוי של עלים יבשים במיים חמים, ולאחר מכן העברתו בפילטר.
במחקר שהיה תצפיתי והשווה שתי קבוצות, החוקרים זיהו נשים פוסטמנופאוזליות שנכללו בתכנית האוסטיאופורוזיס הלאומית ואשר שתו לפחות ליטר אחד ביום של תה yerba mate לתקופה של לפחות 5 שנים (146 נשים היו בקבוצה זו). קבוצה זו הושוותה לקבוצה תואמת מבחינת גיל ומשך המנופאוזה שכללה אותו מס’ נשים אשר לא נהגו לשתות תה זה. שתי הקבוצות היו דומות מבחינת רמת הפעילות הגופנית הנמוכה שלהן.
הייתה עם זאת התאמה טובה מבחינת גיל, גובה, משקל , וצריכת סידן. בקבוצת הנשים ששתתה את התה ה-BMI היה גבוה יותר ב-1.1 ק”ג/מ”ר.
לא נכללו נשים מעשנות, צרכניות אלכוהול מעל 50 ג’ לשבוע, מטופלות ב-HRT או בביספוספונטים, או בקורטיקוסטירואידים באופן כרוני.
החוקרים שלא היו מודעים לשיוך לקבוצות של המתמודדות ביצעו בדיקות BMD באמצעות DXA . נמצא שבקרב הנשים השותות את התה ה-BMD בעמוד השדרה המותני היה גבוה יותר בכ-10% , וההבדל היה מובהק סטטיסטי עם p<0.0001 .
כך גם לגבי ה-BMD בצוואר הירך שהיה גבוה יותר בקבוצת שתייניות התה ב-6.2% עם הבדל מובהק סטטיסטי של p=0.002 .
ניתוח רגרסיה רב משתנים מצא שהתוספת ל-BMI בקרב קבוצת שתייניות התה הייתה תלוייה באופן משמעותי רק בגורם אחד – שתייתה התה.
המחברים מסכמים שצריכה קבועה של תה yerba mate קשורה לרמות BMD גבוהות יותר בעמוד השדרה המותני ובצוואר הירך, דבר המצביע על אפקט מגן של תה זה על צפיפות העצם בנשים פוסטמנופאוזליות. להערכתם, המחקר מוכיח גם שדיווחים קודמים לפיהם לצריכת התה הזה יש אפקט מזיק בשל הקפאין שיש בו אינם נכונים.
החוקרים מציינים גם את המגבלות: הסתמכות על דיווח עצמי, בחירת סלקטיבית של משתתפות מתוך קבוצה שנמצאת בתכנית למניעה, איבחון וטיפול של אוסטיאופורוזיס. הם מציינים שלא ניתן להכליל לגבי האפקט המגן לגבי נשים צעירות יותר, גברים או ילדים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!