מהו מרווח הזמן ההולם בין בדיקות להערכת צפיפות העצם? (N Engl J Med.)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מפרסמים חוקרים המלצות חדשות באשר למרווחי הזמן בין בדיקות להערכת צפיפות המינראלים של העצם, על-בסיס מדדי T-Score.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פחות מ-10% מהנשים המבוגרות לאחר-מנופאוזה יפתחו אוסטיאופורוזיס במהלך מרווחים של 15 שנים בין בדיקות סקר בנשים עם צפיפות עצם תקינה או אוסטיאופניה קלה; חמש שנים בשים עם אוסטיאופניה בינונית ושנה אחת באלו עם אוסטיאופניה מתקדמת.

בנשים בגילאי 65 ומעלה, ההנחיות כיום ממליצות על בדיקת סקר להערכת צפיפות המינראלים של העצם באמצעות DEXA (Dual-Energy X-Absorptiometry), אך ההנחיות אינן קובעות באיזו תדירות יש לערוך את בדיקות הסקר.

צוות משימה מטעם ה-USPSTF (US Preventive Services Task Force) קבע כי נדרשים עד שנתיים לזהות שינוי בצפיפות המינראלים של העצם, אך הוסיף כי ייתכן ויידרש זמן ארוך הרבה יותר עד שהשינוי יהיה משמעותי דיו בכדי לנבא שבר בפועל.

החוקרים ביקשו לבחון את הנתונים אודות 4957 נשים בגילאי 67 שנים ומעלה, ללא אוסטיאופורוזיס בתחילת המחקר, שהיו במעקב במשך עד 15 שנים. הם הגדירו מרווח בדיקות צפיפות עצם כזמן המשוער במהלכו 10% מהמשתתפות פיתחו אוסטיאופורוזיס לפני שהופיע שבר ירך או שבר חוליות קליני, או טיפול באוסטיאופורוזיס.

בדיקות מעקב נערכו לאחר 2, 6, 8, 10 ו-16 שנים. הסקירה כללה נתונים אודות גורמי סיכון לשברים, בהם גיל, מדד מסת גוף, טיפול באסטרוגן, שבר כלשהו לאחר גיל 50, עישון בהווה, נטילת טיפול פומי בסטרואידים בהווה או בעבר ודלקת מפרקים שגרונית.

הנשים סווגו לאחת מארבע קבוצות, בהתאם לטווח מדדי T-score (מדדי T-score הנמוכים ביותר בצוואר הירך או בירך: צפיפות עצם תקינה (מדד T-score של 1.00- ומעלה), אוסטיאופניה קלה (1.01- עד 1.49-), אוסטיאופניה בינונית (1.50- עד 1.99-) ואוסטיאופניה מתקדמת (2.00- עד 2.49-).

מהתוצאות עולה כי ההערכות להיארעות המצטברת של אוסטיאופורוזיס כפונקציה של מרווח הבדיקות היו דומות הן עם ניתוח לא-מתוקן של הנתונים והן עם ניתוח מתוקן לגורמי הסיכון. בשני המקרים הם מצאו כי הזמן עד ש-10% מהנשים ללא אוסטיאופורוזיס יתקדמו לאבחנה של אוסטיאופורוזיס עלה עם מדדי T-score גבוהים יותר בירך. בנשים עם צפיפות עצם תקינה בתחילת המחקר מדובר היה ב-16.8 שנים עד להתפתחות אוסטיאופורוזיס, בהשוואה ל-17.3 שנים באלו עם אוסטיאופניה קלה, 4.7 שנים באלו עם אוסטיאופניה בינונית ו-1.1 שנים באלו עם אוסטיאופניה מתקדמת.

גורמים מנבאים משמעותיים לנשים עם אוסטיאופניה כללו את סיווג מדד T-score, גיל, מדד מסת גוף, טיפול נוכחי באסטרוגן ואינטראקציה בין סיווג T-score ובין מדד מסת הגוף (p<0.02). הזמן המשוער עד להתפתחות אוסטיאופורוזיס בנשים עם אוסטיאופניה עם מרווח מדדי T-score נתון היה קצר יותר בנשים מבוגרות יותר. יתר המשתנים לא היו מובהקים סטטיסטית.

בהתאם לקריטריוני ארגון הבריאות העולמי, החוקרים זיהו 121 נשים (2.4%) שפיתחו שבר ירך או שבר חוליות קליני לפני התקדמות לאוסטיאופורוזיס או בטרם קבלת טיפול לאוסטיאופורוזיס.

החוקרים ממליצים לרופאים לקחת בחשבון בשיקוליו את הגיל של המטופלת בהחלטה על מרווח הזמן לביצוע בדיקות סקר לצפיפות מינראלים של העצם. לדוגמא, מרווח של שלוש שנים, במקום חמש שנים, עשוי להתאים לנשים בגיל 85 ומעלה עם אוסטיאופניה בינונית. הם גם מציעים להתייחס לגורמים שלא נכללו בסקירה, דוגמת פעילות ירודה או ניידות וירידה במשקל.

N Engl J Med. 2012;366:225-233

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן