מחקר חדש מה-NEJM מדווח כי שימוש ב-CT אנגיו בחדר מיון במטופלים המוערכים כבעלי סיכון נמוך-בינוני לאירוע קורונרי חד (ACS) הוא בטוח ומביא לזירוז שיחרור של מטופלים רבים שאחרת היו מתאשפזים שלא לצורך.
המחברים מסבירים ברקע ששיעורי האישפוז של מטופלים המגיעים לחדר מיון עם חשש ל-ACS הם גבוהים, למרות שאצל מרבית המטופלים הללו נמצא שבסופו של דבר הסימפטומים לא היו קשורים לאירוע לבבי.
שימוש ב-CT אנגיו ידוע כבעל ערך ניבוי שלילי גבוה באיבחון מחלה כלילית, אך בטיחות השימוש בו לצורך קבלת החלטה לשחרר מטופלים מחדר מיון טרם נבחנה באופן יסודי מספיק, ולכן ביקשו החוקים לבחון יעילות ובטיחות של גישה זו.
החוקרים חילקו באופן אקראי מטופלים שהוערכו כבעלי סיכון נמוך עד בינוני ל-ACS במיון ביחס של 2:1 לעבור CT אנגיו או להמשיך בתהליך הבדיקה והטיפול המסורתיים.
המחקר נערך ב-5 מרכזים בארה”ב. המטופלים היו מעל גיל 30 עם ציון סיכון של בין 0 ל-2 לאוטם שריר הלב או תסחיף, וסימפטומים או סימנים המצדיקים המשך בדיקה.
יעד המחקר המרכזי היה הבטיחות, שהוערכה בתת הקבוצה עם מימצא שלילי של ה-CT אנגיו, שהוגדרה בהעדר MI או מוות קרדיאלי במהלך 30 יום שלאחר ההגעה למיון.
השתתפו במחקר 1370 מטופלים, מהם 908 עברו את ה-CT אנגיו, ו-462 קיבלו את הטיפול המסורתי במיון. הפרמטרים הבסיסיים של המשתתפים בשתי הקבוצות היו דומים.
מתןך 640 המטופלים שהיו עם תוצאה שלילית של CT אנגיו, לא היה אף מקרה אחד של תמותה או MI במהלך 30 הימים שלאחר הבדיקה.
בהשוואה למטופלים בקבוצה שקיבלה טיפול מסורתי, שיעור גבוה יותר של מטופלים בקבוצת ה-CT אנגיו שוחררה מחדר מיון ללא צורך באישפוז (49.6% לעומת 22.7% ). גם משך השהייה היה קצר יותר (18 שעות בממוצע לעומת 24.8 שעות עם הבדל מובהק סטטיטי). כמו כן היה שיעור גבוה יותר של זיהוי מחלה כלילית בקבוצת ה-CT אנגיו : 9% לעומת 3.5% .
החוקרים מסכמים ששימוש באסטרטגיית ה-CT אנגיו בחדר מיון במטופלים עם סימפטומים קרדיאלים המוערכים כנמצאים בסיכון נמוך-בינוני ל-ACS הוא בטוח ומזרז שיחרור מחדר מיון של מטופלים רבים שהיו לחילופין מתאשפזים שלא לצורך.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!