ע”פ מטה אנליזה חדשה שהוצגה ב-ACC ע”י ד”ר רמין ארטנג (אונ’ נברסקה, אומהה) העלייה בסיכון ל-MI במטופלים המקבלים את נוגדי הקרישה החדשים (במטה אנליזה נכללו dabigatran (פרדקסה) ו-ximelagatran (שפיתוחו הופסק ואינו משווק) שד”ר ארטנג כינה כ”בן דוד של dabigatran “) בהשוואה ל-warfarin (קומדין) היא מובהקת סטטיסטית ומצביעה על class effect .
לדעת ארטונג יש לקחת המימצאים ברצינות ולנקוט משנה זהירות בטיפול בנוגדי הקרישה החדשים במטופלים עם סיכון מוגבר ל-MI.
ע”פ הדיווח ב-The Heart מרבית המומחים שהשתתפו במושב טענו שאם יש אפקט כלשהו לפרדקסה על MI הרי שהוא קטן, ושבמידע שהוצג אין בכדי למנוע מהם מלהשתמש בפרדקסה, אלא לקחת המידע בחשבון במכלול השיקולים ומאזן התועלת/סיכון.
יש לציין שלאחרונה פירסם האיגוד הקרדיולוגי הקנדי המלצות אשר מגדירות את נוגדי הקרישה החדשים, וביניהן הפרדקסה, כחלופות עדיפות על קומדין (לעומת רק חלופות בהמלצות הקודמות).
באנליזה של ארטנג וחבריו נאסף מידע ממחקר ה-RE-LY ומה-RECOVER . יחס הסיכון ל-MI תחת טיפול בנוגדי הקרישה החדשים היה 1.27 בהשוואה לקומדין. תוצאה זו מבוססת בעיקר על מימצאי ה-RE-LY שהיוו כ-70% מהאפקט שהתקבל במטה-אנליזה.
במהלך הפרזנטציה נמתחה ביקורת על האנליזה בהיותה מעורבת מבחינת ההתוויות וסוג המשתתפים (RE-LY למניעת שבץ לסובלים מפירפור פרוזדורים ו-RECOVER לטיפול מונע ב-DVT ) וכן פגמים מתודולוגיים אחרים. ע”פ ה-The Heart נראה שהתפתח דיון סוער ונוקב בנושא…
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!