מתוצאות מחקר גדול מבריטניה ואירלנד עולה כי ישנה תועלת להתחלת הזנה אנטרלית מוקדמת בנפח-קטן, כבר לאחר 24-48 שעות מהלידה, בפגים עם הפרעה בגדילה, בתנאי שאינם חולים או לא-יציבים. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Pediatrics.
המחקר כלל 404 תינוקות מ-54 בתי חולים, כולם נולדו לפני 35 שבועות הריון, עם משקל לידה מתחת לאחוזון 10 ובדיקות דופלר לפני הלידה שהצביעו על IUGR (Intrauterine Growth Restriction). מחצית חולקו באקראי להזנה אנטרלית שהחלה יומיים לאחר הלידה ובמחצית השנייה החלו בהזנה ביום השישי לאחר הלידה.
החוקרים מדווחים כי בתינוקות בקבוצת ההזנה המוקדמת הזנה אנטרלית מלאה וממושכת הושגה מוקדם יותר, בהשוואה לתינוקות בקבוצה המקבילה (חציון גיל של 18 ימים בהשוואה ל-21 ימים, HR=1.36).
החוקרים כותבים כי התחלת הזנה מוקדמת הובילה לכך שניתן היה לתת הזנת חלב מלאה מוקדם יותר, הפחתת הצורך בהזנה תוך-ורידית עם קיצור משך הטיפול התוך-ורידי בשלושה ימים, בממוצע.
החוקרים מאמינים כי עם תמיכה ועידוד, מרבית האימהות יכולות לתת לילדיהם מחלב שד בכמות מסוימת בתוך 24-48 שעות מהלידה.
הזנה מוקדמת לא לוותה בעליה בסיבוכים חמורים במערכת העיכול, בעיקר NEC (Necrotizing Enterocolitis). מספר האירועים של NEC עמד על 36 בקבוצת הטיפול המוקדם (18%) ו-30 (15%) בקבוצת הטיפול המאוחר (סיכון יחסי של 1.2, p=0.42). ההיארעות של NEC בדרגה 2 או 3 עמדה על 8% בשתי הקבוצות.
שיעור התינוקות בקבוצת הטיפול המוקדם עם פתולוגיה בטנית היה גבוה יותר (59 לעומת 42, או 29% לעומת 21%), זאת בעיקר בשל שיעור גבוה יותר של הפרעות בתנועתיות, מקוניום פלאק ו-NEC בדרגה 1. לא זוהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במספר התינוקות עם אילאוס ספטי, התנקבות של המעי, ניתוח או תמותה כתוצאה מסיבוכים של מערכת העיכול.
צהבת כולסטטית הייתה פחות נפוצה עם הזנה מוקדמת, בהשוואה להזנה מאוחרת (13% לעומת 22%, RR=0.58), וכך גם ההיארעות של הופעה מאוחרת של אלח-דם (28% לעומת 35%, RR=0.80).
לא זוהה הבדל במשך האשפוז בבית החולים או ביחידת טיפול נמרץ, והזנה מוקדמת הובילה לשיפור מדדי המשקל בעת השחרור.
לסיכום, מהמחקר עולה כי אן עדויות המצביעות על תועלת בדחיית התחלת הזנה אנטרלית בנפחים קטנים בפגים עם הפרעה בגדילה, מעבר ל-24-48 שעות לאחר הלידה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!