ממחקר חדש שפורסם ב-Translational Psychiatry עולה כי סדרה של סמנים בדם מבחינה בין בני נוער הסובלים מהפרעת דיכאון מג’ורי (Major Depressive Disorder) ובין אלו שאינם סובלים מדיכאון מג’ורי. יתרה מזאת, סדרה נוספת של סמנים בדם, עם חפיפה מסוימת, מבחינה בין בני נוער הסובלים מהפרעת דיכאון וחרדה ובין אלו הסובלים מדיכאון בלבד.
החוקרים זיהו פאנל של 26 סמנים בדם, הקשורים בסוגים שונים של דיכאון. הם ערכו ניתוח של סדרת הסמנים ב-14 משתתפים צעירים בגילאי 15-19 שנים, שסבלו מהפרעת דיכאון מג’ורי וב-14 ביקורות בריאות, תואמות בגיל.
סדרה של 11 סמנים הבחינה בין בני נוער עם הופעה מוקדמת של הפרעת דיכאון מג’ורי ובין בני נוער בריאים. מקורם של סמנים אלו במודלים של בעלי חיים להערכת דחק גנטי וכרוני. לדברי מומחים בתחום, ככל הנראה, אותם 11 גנים הם קצה הקרחון, שכן דיכאון הינה מחלה מורכבת.
החוקרים מצאו גם סדרה נפרדת, אך חופפת בחלקה, של 18 סמנים המבחינים בין צעירים עם הפרעת דיכאון מג’ורי והפרעת חרדה, מאלו עם הפרעת דיכאון מג’ורי בלבד. רק שישה סמנים הופיעו בשתי הסדרות, ולכן מרבית הסמנים הללו ייחודיים לקטגוריה האבחנתית הנ”ל.
בנוסף, המקור לסדרת הסמנים המבחינה בין צעירים עם הפרעת דיכאון מג’ורי והפרעות חרדה נלוות ובין אלו ללא הפרעות אלו הינו בעיקרו מגנים המעורבים במודלים של דחק כרוני ופחות ממודלים גנטיים. ממצא זה תומך בהתרשמות הקלינית כי הפרעת דיכאון מג’ורי עם הפרעת חרדה נלווית הינה פנוטיפ ייחודי.
החוקרים מאמינים כי מדובר בצעד ראשון לקראת בדיקה אבחנתית להופעה מוקדמת של דיכאון מג’ורי. במידה ומחקרים נוספים יאשרו את הממצאים, אזי הדבר עשוי גם להוביל להתפתחות גישות טיפול מותאמות אישית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!