ההשפעה של ירידה במשקל ופעילות גופנית על רמות טסטוסטרון (מתוך הכנס השנתי ה-94 מטעם ה-Endocrine Society)

בגברים בעלי עודף-משקל עם היפוגונאדיזם חל שיפור ברמות טסטוסטרון לאחר שינויי אורחות חיים, שכללו הגבלה קלורית והפחתת שומנים, בשילוב עם פעילות גופנית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-94 מטעם ה-Endocrine Society.

החוקרים העריכו 891 גברים בגיל העמידה, עם הפרעה בסבילות לסוכר וערכי טסטוסטרון נמוכים, שעברו תכנית בת שנה לשינוי אורחות חיים, שכלל 150 דקות פעילות גופנית בשבוע והפחתת צריכת הקלוריות והשומנים בתזונה.

החוקרים מדווחים על עליה של כ-50% ברמות הטסטוסטרון בקרב המשתתפים.

הגברים לקחו חלק במחקר Diabetes Prevention Program Study, שהוכיח כי ירידה במשקל עשויה לסייע לחולים בסיכון גבוה לסוכרת מסוג 2 לדחות או אף למנוע את הופעת הסוכרת. מאחר שהשמנה וסוכרת מסוג 2 קשורות עם רמות טסטוסטרון נמוכות בגברים, המחקר מספק גם הזדמנות להערכת ההשפעות של שינויים אלו על רמות טסטוסטרון.

במסגרת המחקר הנוכחי, גברים בגיל ממוצע של 54 שנים, חולקו באקראי לשלוש קבוצות: 293 חולקו לדיאטה ופעילות גופנית, 305 טופלו במטפורמין ו-293 שימשו כביקורות (פלסבו). בתחילת המחקר, מדד מסת הגוף הממוצע של המשתתפים עמד על 31.9 ק”ג  למטר בריבוע, ולא תוארו הבדלים משמעותיים ברמות הטסטוסטרון בין הקבוצות.

בתחילת המחקר, 23.7% מהגברים בכל שלוש הקבוצות אובחנו עם ערכי טסטוסטרון מתחת ל-300 ננוגרם לד”ל. לאחר 12 חודשי מעקב, החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים ברמות טסטוסטרון בשלוש הקבוצות יחדיו. עם זאת, בגברים בקבוצת דיאטה ופעילות גופנית נרשמה עליה של 15% ברמות טסטוסטרון, בהשוואה למצב בתחילת המחקר (417 לעומת 460 ננוגרם לד”ל, p<0.0001). לא זוהה שינוי ברמות LH. בשתי הקבוצות האחרות לא נרשמו שינויים משמעותיים ברמות טסטוסטרון.

לאחר 12 חודשי מעקב, השכיחות הכוללת של רמות טסטוסטרון בטווח של היפוגונאדיזם בקבוצת שינוי אורחות החיים ירדו מ-24.0% ל-11.1% (p<0.05), עדות לירידה של 46%. בקבוצת הטיפול במטפורמין ובקבוצת הפלסבו למעשה לא חל שינוי.

בגברים בקבוצת שינוי אורחות חיים נרשמה ירידה של כ-7.8 ק”ג במשקל הגוף, במהלך תקופת המחקר, ירידה שהייתה גדולה יותר מזו שתועדה עם טיפול במטפורמין (2.8 ק”ג, p<0.0001). בנוסף, נרשם גם שיפור ברגישת לאינסולין עם שינוי אורחות חיים, בהשוואה למטפורמין.

החוקרים מדווחים על קורלציה בין רמות טסטוסטרון ובין השינוי במשקל הגוף, היקף המותניים ורגישות לאינסולין. לא זוהה קשר בין השינוי ברמות טסטוסטרון ובין פעילות גופנית.

The Endocrine Society 94th Annual Meeting

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן