מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת יולי של כתב העת Archives of Ophthalmology עולה כי אין תועלת לטיפול תוך-זגוגיתי ב- Bevacizumab(אווסטין) בחולים עם ניוון מקולארי גילי ניאו-ווסקולארי בשלב מתקדם, עם איכות ראייה ירודה מאוד.
לדברי החוקרים, Bevacizumab הינו טיפול יעיל בחולים עם ניאווסקולריזציה כורוידאלית עקב ניוון מקולארי גילי. עם זאת, לא היה ברור אם לטיפול תועלת בחולים עם מחלה מתקדמת יותר. במטרה לבחון את הנושא, הם חילקו באקראי 21 חולים לקבוצת מעקב בלבד או טיפול ב- Bevacizumab. כל החולים אובחנו עם ניאווסקולריזציה כורוידאלית סב-פובאלית, שלא טופלה קודם לכן, עם חדות ראיה מתוקנת של פחות מ-20/200.
קבוצת ההתערבות כללה שלוש זריקות חודשיות, לאחריהן טיפול חוזר במידה והבדיקות זיהו נוזל מתחת או בתוך הרשתית, דלף של פלואורסצין או דימומים חדשים.
החוקרים לא זיהו באף אחת מהקבוצות הבדלים משמעותיים בחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר מתחילת המחקר עד לאחר שישה חודשים. בקבוצת ההתערבות נרשמה ירידה בחדות הראיה מ-1.32 ל-1.18ובקבוצת המעקב חלה ירידה מ-1.34 ל-1.30.
באף אחד מהחולים לא נרשמה שיפור בשורה אחת או יותר בבדיקת ראייה. עובי שכבת המקולה המרכזית ירד מ-360 ל-350 מיקרומטרים בקבוצת הטיפול ב- Bevacizumab (p=0.34) ומ-363 ל-355 מיקרומטרים (p=0.31) בקבוצת הביקורת.
ייתכן כי תוצאות אלו נובעות ממשטר טיפול שגוי, טיפול ב- Bevacizumab במקום Ranibizumab, או שלב מחלה מתקדם יותר עם נזק בלתי הפיך.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!