השוואה בין טיפול פומי וטיפול תוך-ורידי במגנזיום בחולים מאושפזים עם מחלת לב וכלי דם (Am J Health Syst Pharm)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Health System Pharmacy עולה כי טיפול תוך-ורידי במגנזיום מביא לעליה מהירה וגדולה יותר בריכוז המגנזיום בדם, בהשוואה לטיפול פומי בתוספי מגנזיום.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ריכוז המגנזיום בדם לאחר טיפול תוך-ורידי , בהשוואה לטיפול פומי במגנזיום, בחולים המאושפזים עם מחלות לב וכלי דם. לשם כך, הם ערכו סקירה רטרוספקטיבית שהשוותה את סך העליה בריכוז מגנזיום לאחר טיפול תוך-ורידי (n=188) או פומי (n=164) למניעת רפרוף חדרים והפרעות קצב בחולים המאושפזים בשל הפרעות קרדיווסקולאריות חמורות.

התוצא העיקרי של המחקר היה השינוי בריכוז מגנזיום בדם מתחילת המחקר ועד 6-24 שעות לאחר השלמת טיפול במגנזיום; יעדים משניים כללו את ההשפעה על הליקוי הכלייתי, טיפול תרופתי נלווה ומשתנים קליניים אחרים המשפיעים על השינוי בריכוז מגנזיום בדם.

מהתוצאות עולה כי למרות שחלה עליה עקבית בריכוז המגנזיום בדם עם טיפול פומי,טיפול תוך-ורידי הביא לעליה גדולה ומהירה יותר בערכי הבסיס. היקף השינוי בריכוז מגנזיום בדם הושפע משמעותית ממועד מדידת ריכוז המגנזיום לאחר מתן הטיפול, מהתפקוד הכלייתי ומטיפול תוך-ורידי נלווה במשתני לולאה.

מהשוואת טיפול במגנזיום עולה כי טיפול תוך-ורידי ב-Magnesium Sulfate במינון 2 גרם לוותה בשינוי גדול יותר בריכוז המגנזיום בדם, בהשוואה לטיפול פומי ב-Magnesium Oxide במינון 800, 1200 או 1600 מ”ג ליום, כאשר ערכי הבסיס של ריכוז מגנזיום בדם עמדו על 1.4-1.8 מ”ג לד”ל.  עם ערכי מגנזיום של 1.4-1.8 מ”ג לד”ל בתחילת המחקר, טיפול פומי במגנזיום הביא לחציון עליה עקבי של 0.1 מ”ג לד”ל בריכוז מגנזיום. השינוי במספר פעילויות המעיים לא היה שונה משמעותית בין שני סוגי הטיפולים.

Am J Health Syst Pharm. 2012;69(14):1212-1217

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן