ע”פ מחקר חדש מה-J Bone Miner Metab טיפול ב-Raloxifene (אויסטה) , בניגוד לאסטרוגנים, משפר רמות LDL כולטסרול (LDL-C) ומפחית ערכי הומוציסטאין בנשים פוסטמנופאוזליות עם סוכרת סוג 2 .
המחברים מסבירים כי בנשים עם סוכרת איכות העצם פחות טובה והסיכון לשברים גדול יותר, גם באלו שרמת צפיפות העצם שלהן היא בטווח הנורמלי.
מטרת המחקר הייתה להעריך את האפקט של רלוקסיפן על ליפידים, עצמות ומטבוליזם של סוכר בנשים פוסטמנופאוזליות עם סוכרת סוג 2 .
השתתפו 144 נשים פוסטמנופאוזליות בגיל מתחת ל-80 עם סוכרת סוג 2 אשר חולקו באופן אקראי ל-3 קבוצות טיפול: ללא תרופות, alfacalcidol במינון של 1 μg ליום, ורלוקסיפן במינון 60 מ”ג ליום.
יעדי המחקר המרכזיים היו שינויים ב-LDL-C לאחר 6 חודשים.
נמצא כי רלוקסיפן הפחית את רמות המטבוליטים של העצם NTX ו-BAP לאחר 6 חודשים. מבחינת יעד המחקר המרכזי, ה-LDL-C, זה היה נמוך באופן מובהק לאחר 6 חודשים בקבוצת הרלוקסיפן בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות.
עם זאת, שיעור השינוי ב-HDL-C לא היה שונה באופן מובהק בין הקבוצות.
למרות שהמטבוליזם של הסוכר היו ללא שינוי, ההומוציסטאין, סמן (שלילי) לאיכות העצם, היה באופן מובהק נמוך יותר בקבוצת הרלוקסיפן.
שיעור השיפור ב-LDL-C לא היה קשור לשיעור השיפור של איזשהו מטבוליזם של העצם או סמן אחר לאיכות העצם.
החוקרים מסכמים כי רלוקסיפן, בניגוד לאסטרוגנים, משפר LDL-C ומפחית הומוציסטאין, מה שמצביע על כך שהטיפול ברלוקסיפן יכול לשפר גם LDL-C וגם איכות עצם בנשים פוסטנופאוזליות עם סוכת סוג 2.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!