חוקרים מספרד מדווחים במאמר חדש שפורסם בכתב העת BJOG כי טיפול לדני בפרוגסטרון במינונים של 200 מ”ג או 400 מ”ג, אינו מונע לידה מוקדמת בהריונות תאומים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לידה מוקדמת הינה סיבוך המופיע בכמחצית מכלל הריונות התאומים והינה סיבה מג’ורית לתחלואה ותמותה בתר-לידתית, אך הטיפול בצירים מוקדמים אינו מוצלח בשיפור התוצאות ביילודים.
לאור תוצאות מעודדות עם טיפול בתוספי פרוגסטרון בנשים עם הריונות עוברים בודדים בסיכון גבוה ללידה מוקדמת, החוקרים בחנו את שני המינונים של פרוגסטרון לדני בהריונות תאומים.
מדגם המחקר כלל 194 נשים שטופלו בפרוגסטרון לדני (97 במינון של 200 מ”ג ו-97 במינון של 400 מ”ג) ו-96 נשים שטופלו בפלסבו. גיל ההיריון הממוצע בעת הלידה היה דומה בשלוש הקבוצות, 36 שבועות. יתרה מזאת, לא תועדו הבדלים בשיעורי לידה מוקדמת בין הקבוצות, או בשיעורי לידה מוקדמת מאוד או לידה מוקדמת ספונטאנית.
הטיפול בפרוגסטרון לדני נסבל היטב והיארעות סיבוכים בהיריון לא הייתה שונה בין שלוש קבוצות הטיפול. התוצאות ביילודים היו דומות בכל הקבוצות ושיעורי תמותה של יילודים ולידת עוברים מתים לא היו מוגברים בנשים שטופלו בפרוגסטרון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי שני מינוני פרוגסטרון לא הביאו למניעת לידה מוקדמת בהריונות תאומים. הם מסכימים כי העדויות הנוכחיות אינן תומכות בטיפול שגרתי בפרוגסטרון בנשים עם הריונות תאומים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!