מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת ספטמבר של כתב העת American Journal of Psychiatry עולה כי הוספת Creatine Monohydrate לטיפול ב-SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) מביא להאצת ההשפעה של נוגדי הדיכאון בנשים עם הפרעת דיכאון מג’ורית.
לדברי החוקרים, לרוב מתייחסים לנוגדי הדיכאון הסטנדרטיים, כולל תרופות ממשפחת SSRI, כתרופות בטוחות ויעילות. עם זאת, נדרשים יותר ממספר שבועות עד לתגובה נוגדת-דיכאון יעילה. בעבר, החוקרים צאו כי קריאטין, וסף תזונה הזמין מזה למעלה מעשור, מעודד תגובה נוגדת-דיכאון בחולדות ממין נקבה, אך לא בזכרים. הם שיערו כי הגברת הטיפול ב-SSRI עם קריאטין תוביל להופעה מהירה יותר של ההשפעה נוגדת הדיכאון של התרופה, כמו גם לתגובה טובה יותר לטיפול בנשים הסובלות מדיכאון.
מדגם המחקר כלל 52 נשים בגילאי 19-65 שנים, עם הפרעת דיכאון מג’ורית, שחולקו באקראי לטיפול ב-Escitalopram בנוסף לקריאטין (5 גרם ליום, 25 נשים) או פלסבו (27 נשים). התוצא העיקרי היה השינוי במדד HAM-D (Hamilton Depression Rating Scale).
בתחילת המחקר, מדד HAM-D עמד על 26.9 בנשים שחולקו באקראי לקבוצת ההתערבות ועל 26.7 בנשים שחולקו לקבוצת הפלסבו. לאחר שבועיים, מדד HAM-D בקבוצת ההתערבות ירד לממוצע של 14.7 נקודות, לעומת 20.3 בקבוצת הפלסבו. השיפור הדיפרנציאלי הנ”ל במדד HAM-D שנטה לטובת קריאטין נותר לאחר ארבעה שבועות (9.4 לעומת 15.1) ולאחר שמונה שבועות (5.4 לעומת 9.8).
כמו כן, שיעור הנשים שהפסיקו את הטיפול מוקדם היה דומה, כאשר שמונה נשים בקבוצת ההתערבות וחמש נשים בקבוצת הביקורת פרשו מהמחקר (32% לעומת 18.5%).
תופעות הלוואי היו דומות בשתי הקבוצות, עם 36 אירועים בנשים שטופלו בקריאטין ו-45 אירועים בנשים שנטלו פלסבו. מרבית תופעות הלוואי אירעו בשלב מוקדם של הטיפול והשתפרו ללא התערבות ספציפית. התופעות הנפוצות ביותר בשתי הקבוצות כללו כאבי ראש על-רקע מתח שרירים, בחילות או הקאות וקשיי שינה. צבר התסמינים שכלל בחילות, כאבי ראש על-רקע מתח שרירים, אי-שקט ונדודי שינה, שעשוי לנבוע מהטיפול ב-SSRI, היו הסיבות העיקריות לאי-סבילות של תרופת המחקר.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לאשר את ממצאי המחקר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!