מתן טיפול ב-Dexamethasone במהלך ניתוח לכריתת שקדים בילדים אינו מלוה בעליה משמעותית באירועי דמם, כך לפי תוצאות מחקר רב-מרכזי, פרוספקטיבי, אקראי ומבוקר-פלסבו, שפורסמו במהדורת 26 בספטמבר של כתב העת JAMA.
דימומים בעלי משמעות קלינית הוגדרו כדימומים בדרגה 2 (דורשים אשפוז של החולה לאור דימום לאחר-ניתוח) או בדרגה 3 (דורשים ניתוח חוזר לשליטה בדימום לאחר-ניתוח).
מדגם המחקר כלל 314 ילדים בגילאי 3-18 שנים, והחוקרים ערכו ניתוח העדר-נחיתות במטרה לקבוע אם טיפול בסטרואידים העלה את הסיכון לדימומים, בהשוואה לפלסבו. הילדים שנכללו לא סבלו מהפרעת דמם בעברם ולא נטלו לאחרונה טיפול בסטרואידים.
התוצא העיקי היה שיעור וחומרת הדימום לאחר ניתוח לכריתת שקדים במהלך 14 הימים לאחר הניתוח. החוקרים בחרו להתמקד בדימומים בדרגה 2 או 3, מאחר שהם אובייקטיביים יותר וחשובים קלינית, יותר מדימומים בדרגה 1. דימומים לאחר ניתוח כריתת שקדים דווחו כדימומים ראשוניים (אירעו במהלך 24 השעות לאחר הניתוח בשל טכניקת עצירת דימום לא-הולמת), או משניים (דימום שאירוע לאחר למעלה מ-24 שעות מכריתת השקדים).
מבין 157 ילדים שחולקו באקראי לכל אחת מהקבוצות, 17 חולים (10.8%) בקבוצת הטיפול בסטרואידים ו-13 חולים (8.2%) בקבוצת הפלסבו אובחנו עם דימומים בדרגה 1, 2 או 3. מניתוח ITT (Intent To Treat) עלה כי שיעור הדימומים בדרגה 1 עמד על 7.0% בקבוצת הטיפול בסטרואידים, בהשוואה ל-4.5% בקבוצת הפלסבו (הבדל של 2.6%, p=0.17), בעוד ששיעור דימומים בדרגה 2 עמד על 1.9% בקבוצת הטיפול בסטרואידים, לעומת 3.2% בקבוצת הפלסבו (הבדל של 1.3%-, p<0.001). בדומה, באשר לדימומים בדרגה 3, בקבוצת הטיפול בסטרואידים השיעור עמד על 1.9% ובקבוצת הפלסבו עמד על 0.6% (הבדל של 1.3%, p=0.002).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בתר-ניתוחי שקדים בילדים לא לווה בעליה משמעותית באירועי דמם במחקר העדר-נחיתות עם סף העדר נחיתות של 5%. לא ניתן לשלול עליה באירועי דמם מדרגה 1 על-רקע טיפול זה, שכן במקרה זה נחצה סף העדר נחיתות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!